דב"ע מא/98 - 9

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ערעור על החלטה שלא להאריך את המועד לערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לבית המשפט. הערעור נדחה משום שהמועד להגשת ערעור נקבע בתקנות הביטוח הלאומי ולא בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות הנלוות לו, כלומר אין באפשרותו של בית הדין להאריך את המועד הנקוב. כמו כן, בית המשפט מוצא כי הערעור אינו עומד במועד האחרון הנדרש להגשה של 30 יום. ההחלטה נמסרת למערערת וכוללת את כל המידע הדרוש כנדרש בתקנות. למרות שבית המשפט מצדד במשיב, הוא מפנה את תשומת הלב לחוסר ההגינות של תקנה מחמירה הסוגרת את שערי בית המשפט בפני המבקשים לערער על החלטות של ועדות מסוימות, ומציין כי יש לתקן מצב זה. לפיכך, הערעור נדחה מטעמים פרוצדורליים, אך בית המשפט קורא לשנות את החוק כך שיאפשר הליך ערעור נגיש יותר.