סע"ש 51068-05-16

תקציר

התובעת, שהייתה בשבוע ה-19 להריונה, תבעה את מעסיקה בגין פיטורים שלא כדין, בטענה כי זו הפרה את חוק שוויון הזדמנויות ואת חוק עבודת נשים. היא דרשה פיצוי על נזק לא ממוני, אובדן דמי לידה ושכר שלא שולם. בית הדין פסק לטובתה של התובעת, בקובעו כי הריונה היווה שיקול מכריע בהחלטתה של הנתבעת לסיים את העסקתה. מהראיות עולה כי התובעת זומנה לשיחה עם הבעלים והמנהל של הנתבעת ביומה השני לעבודה, במהלכה דנו באפשרות לקדמה לתפקיד ניהולי. לאחר מכן הודיעה להם התובעת כי היא בהריון. זמן קצר לאחר שיחה זו, נמסר לתובעת כי המשמרת שלה הסתיימה, ובהמשך היא פוטרה רשמית. בית המשפט ציין כי גרסאות הנתבע לאירועים אינן קוהרנטיות ואינן משכנעות, בעוד גרסת התובע עקבית ונתמכת בראיות. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת התובעת לפיצויים לפי חוק עבודת נשים, שכן התובעת פוטרה בתקופת התלמדותה, והפיטורים לא היו ניסיון לעקוף את החוק. בית המשפט דחה גם את תביעתה של התובעת להפסד דמי לידה שלא הוכחה דיה והורה לנתבעת לשלם לתובעת 291.40 ₪ שכר שלא שולם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 30,291.40 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. הצדדים עודכנו על ההחלטה שלא בפניהם.