ב"ל 17279-10-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הטענה כי פציעתו של התובע, שאירעה במהלך פעילות קבוצת ריצה, נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה. פסק הדין משרטט את הנוף התעסוקתי המשתנה ואת הפרשנות הדינמית של תאונות עבודה כך שיכללו פעילויות נלוות לעבודה, מחוץ לשעות העבודה המסורתיות. המבחן הדו-שלבי, כפי שתואר בפרשת אילוז, מיושם כדי לקבוע אם הפעילות מכוסה בביטוח. סמנכ"לית משאבי אנוש של המעסיק, גב' קליינר, אישרה את היוזמה והתמיכה של החברה בקבוצת הריצה, והדגישה את חשיבות בריאות העובדים ולכידותם החברתית. פרסומי החברה עודדו עובדים להצטרף, והקבוצה מומנה וצוידה על ידי המעסיק. עדויות אישרו את ההתעניינות וההטבות של החברה הקשורות לקבוצת הריצה, שיפור הקשרים החברתיים והזדהות העובדים עם החברה. השתתפות הקבוצה במירוצים, כולל כאלה עם מטרות חברתיות, ייצגה את החברה והעמיקה את תפיסת הקהילה שלה. בניגוד לטענת הנתבעת, הדרכות הערב של הקבוצה ואי הרישום שלה לליגה במקום העבודה אינם גורעים מהקשר שלה למקום העבודה. בהתחשב באינטרס הרב של המעסיק ובקשר של הקבוצה לחברה, בית המשפט רואה בפעילות קבוצת הניהול נלווית לעבודתו של התובע. הואיל והאימון בו נפגע התובע היה חלק מהכנות הקבוצה למרתון, גם הוא נחשב לחלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית. אשר על כן, התביעה מתקבלת, ורואים באירוע תאונת עבודה. הנתבע חייב בהוצאות התובע בסך 6,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. לשני הצדדים זכות ערעור של 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה.