עב"ל 15185-10-11

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פרי ערעור על פסק דינה של הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בעניין תביעת נכות של המשיב. הוועדה קבעה בעבר כי למשיב אין כל נכות אורתופדית או תפקודית, וכי כל הגבלה היא מרצון. עם זאת, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל את ערעור המשיב, בקובעו כי הוועדה לא פעלה לפי הנוהל הנכון שהותוות בפרשת ממן, הקובע כי יש להודיע לחשודים במבוטחים המסתירים את נכותם האמיתית ולתת להם הזדמנות להגיב. המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. לאחר עיון בפסק הדין ושקילת טיעוני הצדדים, החליט בית המשפט העליון לקבל את הערעור. מפרוטוקול הדיון בוועדה עולה כי המשיב מילא אחר ההוראות שניתנו ואין כל ראיה לאי שיתוף פעולה. לפיכך, בית המשפט העליון מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחזיר על כנו את החלטתה המקורית של הוועדה, בקובעו כי לא היה צורך בחקירה נוספת או בהתראה מצד הוועדה. אשר על כן, הערעור מתקבל, והמשיב אינו פוסק שכר טרחת עורך דין.