ת"א 45074-02-12

תקציר

פסק הדין דן באפליה ממנה סובלים בעלי מניות בחברה ובאפיקים המשפטיים העומדים לרשותם לפי סעיף 191(א) לחוק החברות. החוק קובע התערבות של בית המשפט כדי להבטיח הגינות ולמנוע אפליה. במקרה זה מצא בית המשפט כי שני בעלי המניות, פז וגולדפרב, שללו זה מזה לסירוגין את חלקם החוקי בחברה, מה שהוביל למבוי סתום. גם ההסדר הזמני שנועד להקל על הבעיות נכשל. לבית המשפט יש שיקול דעת למנות מנהל מיוחד, אך לא תמיד זו דרך הפעולה הטובה ביותר. בהתחשב בנסיבות, בית המשפט החליט כי הסעד הטוב ביותר הוא לאפשר לשני הצדדים להיפרד על ידי רכישת מניותיו של זה, תוך הבטחת מנגנון תמחור הוגן. שיטה זו נבחרה על פני הצעות אחרות, בהן ביטול ההסכמים והחזרת השקעות, בשל הקרע העמוק בין הצדדים והצורך בפתרון מהיר. עוד צוין בפסק הדין כי סכסוכים כספיים, לרבות כאלה הקשורים להסדר הזמני ולהשקעות, צריכים להתנהל בנפרד, ככל הנראה בבית משפט השלום, בשל אופיים החוזי. לבסוף חויב כל צד לשאת בהוצאותיו, וההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 11.2.15.