ב"ל 47178-04-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין החלקי, המתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים והחידושים שבו: **ניתוח משפטי של פסק דין חלקי בעניין שטבון נ' המוסד לביטוח לאומי** **מבוא:** פסק הדין החלקי של בית הדין האזורי לעבודה בוחן תביעה של רופא קרדיולוג להכרה בפגימות בגב ובצוואר כמחלות מקצוע או פגיעות בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. ההחלטה מתמקדת בשלב הראשון של הדיון, קרי, קיומה של תשתית עובדתית מיקרוטראומטית, טרם מעבר לשלב בחינת הקשר הסיבתי הרפואי. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **תורת המיקרוטראומה:** בית הדין חוזר ומדגיש את הלכת היסוד כי לצורך הכרה בפגיעה כתאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח קיומן של "פגיעות זעירות" או "אירועים חיצוניים" של תנועה חוזרת ונשנית, אשר כל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר. הצטברות נזקים זעירים אלו לאורך זמן מובילה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה. 2. **יסודות תורת המיקרוטראומה (כפי שהוגדרו בעניין יושבאייב):** * **קיום תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן:** התנועות אינן חייבות להיות זהות במאת האחוזים, אך דומות בבסיסן ומשפיעות על אזור מוגדר בגוף. * **השפעה על מקום מוגדר בגוף:** התנועות החוזרות צריכות לפעול באופן עקבי על אותו אזור בגוף. * **נזק בלתי הדיר:** כל אירוע מיקרוטראומטי גורם לנזק קטן, אך בלתי הפיך. * **הצטברות הנזקים:** הנזק המצטבר מהווה את הנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה. * **תדירות ומשך:** התדירות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך התנועות צריכות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר. הפעולות אינן חייבות להתבצע ברציפות. * **גמישות במקרים מורכבים:** בית הדין מכיר בכך שתשתית עובדתית מיקרוטראומטית יכולה להתקיים גם בעבודה מגוונת, כל עוד ניתן לבודד בתוכה רצף של תנועות דומות הפועלות על אזור מוגדר בתדירות משמעותית. **יישום העקרונות על המקרה:** 1. **הפגיעה בצוואר:** * **קיום תשתית עובדתית ראשונית:** בית הדין קובע כי התובע הניח תשתית עובדתית ראשונית לקיומה של מיקרוטראומה בצוואר. * **נימוקים:** * **משך העבודה הממושך:** למעלה מ-30 שנה של עבודה כקרדיולוג. * **תדירות הפעולות:** 3-4 ימים בשבוע ביצוע צנתורים והשתלות קוצבי לב, הנמשכות שעה עד שעתיים כל אחת. * **תנועות הצוואר:** התובע נדרש להזיז את צווארו עשרות פעמים במהלך הניתוח על מנת לצפות במסכי הניטור הממוקמים בגבהים שונים. * **חשיפה לקרינה:** לבישת חלוק עופרת כבד (5-7 ק"ג) תרם להגבלת התנועה ואולי אף הגביר את המאמץ התנועתי. * **החידוש/הדגש:** בית הדין מכיר במורכבות העבודה של קרדיולוג, המצריכה תנועות ראש וצוואר חוזרות ונשנות תוך כדי התמקדות במסכים מרובים, כבסיס לתשתית מיקרוטראומטית. ההתייחסות לא רק לתנועות הגוף הכלליות אלא גם לתנועות ראש וצוואר ספציפיות, היא מרכזית כאן. 2. **הפגיעה בגב:** * **דחיית התביעה בשלב העובדתי:** בית הדין דוחה את טענות התובע לגבי פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב. * **נימוקים:** * **גובה שולחן הניתוחים והיכולת לכווננו:** התובע העיד שגובה השולחן מגיע לו עד גובה הטבור, מה שמעלה ספק לגבי הצורך התדיר ברכינה. * **עדות ד"ר עסלי:** העדות העידה כי התכופפות נדרשת בעיקר לצורך שינוי גובה או זווית שולחן הניתוחים לצורך הגנה מקרינה, פעולה שאינה מתבצעת בתדירות גבוהה (10-12 פעמים בצנתור מורכב של כשעתיים). * **חוסר בהירות לגבי תדירות:** לנוכח היקף הניתוחים, הכולל גם פעולות בהן אין צורך בהתכופפות (השתלת קוצבים) ופעולות בהן ההתכופפות מינימלית (צנתורים לא מורכבים), נמצא כי תנועות כיפוף הגב אינן חוזרות ונשנות בתדירות העולה כדי תשתית מיקרוטראומטית. * **היעדר התייחסות בחוות דעת רפואית:** חוות הדעת של ד"ר לייטנר לא התייחסה באופן מפורש לפעולות של כיפוף, רכינה או תנועות גב חוזרות ונשנות, דבר המחזק את המסקנה העובדתית. * **החידוש/הדגש:** פסק הדין מדגים את הצורך בהוכחה עובדתית קונקרטית ומפורטת של התנועות החוזרות. הטלת ספק לגבי הצורך ברכינה, לנוכח ציוד מתאים (שולחן מתכוונן), וההבחנה בין סוגי הליכים רפואיים, מראה על בחינה מדוקדקת של הראיות. **חידושים ודגשים בפסק הדין:** * **הבחנה בין חלקי גוף שונים:** פסק הדין מהווה דוגמה חשובה להבחנה הנדרשת בין חלקי גוף שונים. התשתית המיקרוטראומטית שהוכחה עבור הצוואר לא הוכחה עבור הגב, דבר המדגיש את הצורך בהוכחה ספציפית לכל אזור בגוף הנתבע לתביעה. * **דרישת עמידה על תשתית עובדתית קונקרטית:** בית הדין אינו מסתפק בטענות כלליות אלא דורש פירוט של התנועות, תדירותן, משכן והאופן בו הן מתבצעות. הציטוטים מעדות הרופא המומחה (ד"ר עסלי) וחוסר הבהירות בתשובותיו בנוגע להתכופפות, מדגימים את הדרישה לרמת פירוט גבוהה. * **משקל לראיות מול נתבע (המוסד לביטוח לאומי):** כאשר הנתבע מציג ראיות או עדות המערערת על התשתית העובדתית שהציג התובע, בית הדין בוחן אותן בקפידה. במקרה זה, עדות ד"ר עסלי ושאלות בנוגע לגובה שולחן הניתוחים סייעו בדחיית טענות התובע בנוגע לגב. * **הפניה לפסיקות קודמות:** בית הדין מפנה לשני מקרים קודמים (בוריס שטרסברג וגונן) שבהם נדונו מקרים דומים של קרדיולוגים המבצעים צנתורים, דבר המצביע על מגמה בפסיקה להכיר באופי העבודה המסוכן של מקצועות אלו, אך עם זאת, מדגיש את הצורך להוכיח את התשתית העובדתית הספציפית בכל מקרה. **מסקנה:** פסק הדין החלקי מבטא גישה שקולה ומדודה של בית הדין. הוא מאשר את העקרונות המוכרים של תורת המיקרוטראומה, אך מקפיד על יישומם באופן קונקרטי ומוכח. ההכרה הראשונית בפגיעה בצוואר, על רקע עבודת הקרדיולוג, מדגימה כיצד התפתחות הטכנולוגיה הרפואית והכירה בתנאי עבודה חדשים יכולים להשפיע על פרשנות הפסיקה. לעומת זאת, הדחייה של התביעה לגבי הגב מבהירה את הצורך בהוכחה עובדתית מוצקה וחד משמעית, שאינה ניתנת לערעור בקלות. ההחלטה על מינוי מומחה רפואי לפגימה בצוואר בלבד, מצביעה על כך שהתהליך המשפטי ימשיך לבחון את הקשר הסיבתי הספציפי בין תנאי העבודה לבין הפגימה בצוואר.