רע"א 7545-09-23

תקציר

פסק הדין המדובר דוחה בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. הבקשה נדחתה משום שלא שוכנע השופט כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת בית משפט קמא. יתר על כן, השופט קבע כי הבקשה לדחייה היא חוקית, שכן הצגת ראיות סותרות מותרת רק במקרים מיוחדים שבהם הדבר דרוש לעשיית צדק. השופט הדגיש כי ככלל, על בתי המשפט הפרוצדורליים להיות חסכניים במתן רשות להציג ראיות סותרות כדי להימנע מלהפוך לחריג העיקרי. עם זאת, כאשר מתעוררים ספקות לגבי מסקנות הוועדה הרפואית, הכף נוטה לטובת בירור האמת. זאת, לרבות מצבים בהם הוועדה הרפואית לא התייחסה להיסטוריה רפואית שיש בה כדי להשפיע על מסקנותיה, וכאשר ישנן תלונות משמעותיות ומתמשכות שאינן זוכות להתייחסות מספקת בהחלטת הוועדה. במקרה הנוכחי, פרוטוקול הוועדות הרפואיות לא התייחס במידה מספקת להיסטוריה הרפואית של המערער ולא הסביר כיצד היסטוריה זו השפיעה על קביעת הנכות. לפיכך קבעה השופטת כי מוצדק לאפשר הצגת ראיות הסותרות את ממצאי הוועדות, ובכך דחתה את בקשת רשות הערעור. החלטה זו התקבלה ללא כל בקשה לתגובה, ולכן לא נפסקו הוצאות. הערבות שהופקדה על ידי התושב עבור המבקש הייתה אמורה להיות מוחזרת. פסק הדין ניתן ביום 12.9.23 וניתן היה לפרסמו ללא פרטי המבקש.