רע"א 9275/16

תקציר

נסוב סביב סכסוך בו הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבים על סך 5,291,346 ₪, מה שגרם למשיבים לבקש מהמבקשת להעמיד ערבות כספית בשל מצבה הכלכלי הרעוע, כקבוע בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. המשיבים טענו כי הדבר נדרש בשל הסיכוי הנמוך להצלחת תביעתו של המבקש וההוצאות המשמעותיות שנגרמו להם להגנתם. המבקשת, שהכירה במאבקיה הכלכליים, ייחסה אותם לאי תשלום ששילמו לה על ידי המשיבים, וטענה כי לעניינה סיכויי הצלחה גבוהים. היא טענה נגד הערבות הנדרשת בנימוק של הגנה על זכויותיה החוקתיות והאשימה את המשיבים בחוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי על המבקשת להפקיד ערבות בסך 200,000 ₪, בנימוק של חוסר יציבותה הכלכלית ועל פי עיקרון כללי לפיו על חברות בנסיבות דומות להפקיד ערבות. למרות שהמבקשת ערערה בטענה כי סכום הערבות נקבע באופן בלתי סביר וכי נסיבותיה מצדיקות פטור, דחה בית המשפט לערעורים את בקשתה. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הנתון לבתי המשפט הפרוצדורליים בעניינים כאלה, והסביר כי התערבות שמורה בדרך כלל לנסיבות חריגות. יש לציין כי בית המשפט לא מצא בעניינה של המבקשת סיכויי הצלחה "גבוהים מאוד", תוך שהוא מפנה להחלטה קודמת של בית המשפט אשר קבעה כי תביעתה נגועה בחוסר תום לב. משכך, קבע בית המשפט כי סכום הערבות שנקבע היה סביר בהתחשב בערכה המשמעותי של התביעה ואישר את הדרישה, תוך שהוא מטיל על המבקש עלות נוספת בסך 5,000 ₪ בגין הוצאות המשיבים.