ת"א 35800/05

תקציר

התובעת, חברה קבלנית, תבעה את הנתבעים על נזקים שנבעו מצו מניעה זמני שמנע מהם למכור או לשכור חנות במרכז מסחרי למשך מספר שנים. צו המניעה נבע ממחלוקת בין הנתבעים לבין צד אחר בנוגע לבעלות בחנות. התובע טען כי פעולות הנתבעים פגעו במאמצי השכירות והובילו להפסדים כספיים משמעותיים. הנתבעים הכחישו זאת וטענו כי התובעת לא עשתה מאמצים מספיקים לשכור את החנות וכי פעולתם המשפטית הייתה מוצדקת. בית המשפט מצא כי התובעים לא עשו די כדי להקל על נזקיהם, וציין את חוסר המעש שלהם בבקשת היתר לשכור את החנות לטווח ארוך ואת השימוש שלהם בחנות למטרותיהם. עם זאת, נקבע גם כי הנתבעים אכן יצרו מכשולים בפני השכרת החנות. כך, שני הצדדים נמצאו אחראים לנזקי התובע, כאשר הנתבעים אחראים ל-60% מהסכום הנתבע. לתובע נפסקו 80,000 ש"ח, בצירוף ריבית והוצאות משפט. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת חוות דעת מומחים, עדויות עדים והנסיבות הספציפיות של המקרה. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.