ת"א 2277/08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעתה של מ. ויז'ן בע"מ (התובעת) כנגד סיבא ויז'ן (הנתבעת) מחמת התיישנות. התובע, ששימש כמפיץ של המוצרים האופטיים של הנתבעת, תבע את הנתבעת בגין הפרות לכאורה של הסכם בלעדיות, בטענה לחוסר תום לב, הפרת חוזה, גניבה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. עם זאת, מהראיות שהציגה התובעת עצמה עולה כי הקשר החוזי בין הצדדים נמשך ברציפות עד סוף שנת 2004, שנתיים לאחר שהתובעת גילתה לראשונה את ההפרה הנטענת. יתר על כן, התובעת התקשרה בהסכם חדש עם הנתבעת בשנת 2002 ואף ניהלה משא ומתן על הארכת ההסכם מעבר לשנת 2008. מפעולות אלה משתמע כי התובע לא ראה במעשיו של הנתבע הפרת חוזה. מאחר שעילת התביעה העיקרית של התובע היא חוזית במהותה, ועילת התביעה החוזית הפכה לחסומה בחוק לאחר שבע שנים, מצא בית המשפט כי אין לתובע עילת תביעה בת קיימא. גם טענות העוולה הנלווית ועשיית עושר ולא במשפט אינן נתמכות, שכן המשך ההסכם מרצון על ידי התובע שולל את קיומה של עילת תביעה בנזיקין, ודיני העושר אינם חלים במקרה זה. בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪, שיילקחו מהערבות להוצאות שהופקדו בקופת בית המשפט.