ת"א 15441-07-18

תקציר

התובעים רכשו דירה חדשה מהנתבעים, אך לאחר שעברו לגור בה, גילו ליקויים רבים בנכס, לרבות ליקויי רטיבות, בעיות נעילה ובעיות בדלתות ובחלונות. התובעים ביקשו מהנתבעים לתקן את הבעיות אך לא היו מרוצים מהתוצאות. הם הגישו תביעה לפיצוי לכיסוי עלות הליקויים, שהוערכה ב-81,203 שקל, ולפיצוי נוסף בגין נושאים אחרים, בסך 120 אלף שקל. הנתבעים טענו כי ניסו לתקן את הבעיות ויש לתת להם הזדמנות להמשיך ולטפל בבעיות. בית המשפט מינה מומחה שהעריך את עלות תיקון הליקויים ב-58,500 ₪. הנתבעים ביצעו חלק מהתיקונים אך לא את כולם, והתובעים סירבו לאפשר עבודה נוספת בדירתם. בית המשפט פסק לטובת התובעים, אך גם הכיר בכך ששני הצדדים התנהגו באופן שהפריע לפתרון הסוגיות. לתובעים נפסק 28,127 ש"ח, מתוכם 8,396 ש"ח בגין ליקויים בדירתם, 5,850 ש"ח בגין עבודה במרפסת שכנה, 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, 1,500 ש"ח החזר שכר טרחה ו-6,758 ש"ח בגין שכר טרחת מומחה. סכום זה היה נמוך משמעותית מהסכום של 81,203 ₪ שביקשו התובעים, שכן בית המשפט לא קיבל את כל הפגמים הנטענים ושקל את ניסיונות התיקון של הנתבעים. פסק הדין גם לא כלל כל פיצוי בגין פינוי הדירה במהלך התיקונים, שכן התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להשלכות הכספיות. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪. בית המשפט הדגיש כי הסכום שנפסק אינו משקף את היקף הפגמים, שכן רבים תוקנו על ידי הנתבעים, ועודד את שני הצדדים לשתף פעולה בעתיד כדי לפתור כל בעיה שעומדת על הפרק.