מ"ח 390/19

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש למשפט חוזר נוסף על סמך הטיעונים שהוצגו. המבקש, שהורשע פעמיים וערעורו נדחה, לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק משפט חוזר נוסף. השופט הדגיש את חריגותם של המשפטים החוזרים ואת הצורך לאזן בין חשיפת האמת ומניעת הרשעות שווא לבין עקרון הסופיות. טענותיו העיקריות של המבקש נשענו על קיומן של ראיות חדשות וחשש ממשי לעיוות דין. עם זאת, הראיות החדשות שהוצגו, חוות דעת מומחה המפענחת תוצאות בדיקת DNA משנת 2004, נמצאו חלקיות ולא מספקות. המומחה הסתמך אך ורק על פלט התוכנה מבלי לספק ניתוח או הסבר משלו, כך שלא ניתן לייחס משקל משמעותי לחוות דעתו. יתר על כן, השופט ציין כי המבקש יכול היה לגשת לראיות אלה במהלך המשפט החוזר הראשון ולהציע שלוש שכבות של ביקורת על חסרונותיה של חוות הדעת, סתירתה עם פסקי דין קודמים של בית המשפט ועיתוי הגשתה. בנוסף, נדחתה טענת המבקש לעיוות דין, שכן המבקש כבר קיבל שני משפטים ושני ערעורים, מה שמבטיח הרשעה צודקת.