ע"א 511/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי שמצא את המערערת אחראית ב-85% לתאונה שאירעה בעת שהמשיב החליק סמוך לגרם המדרגות של היכל הצדק בתל אביב. כתוצאה מהתאונה נפצעה המשיבה דאז, תופרת בת 59, ולא יכלה לחזור לשתי עבודותיה, בהן החזיקה לצורך השלמת תקופת הכשרה לפנסיה. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה איבדה 60% מכושר השתכרותה ויכלה לעבוד רק במשרה חלקית מהבית. בעקבות התאונה הפסיקה המשיבה לעבוד ופדה את זכויותיה הפנסיוניות, ובכך ויתרה על פנסיה עתידית. המערערת ערערה על הפיצוי שנפסק בגין אובדן הפנסיה של המשיב, ואילו המשיב ערער שכנגד, בטענה כי פסיקת הפיצויים של בית המשפט המחוזי נמוכה מדי. בית המשפט העליון דחה את ערעורה של המערערת, בקובעו כי מאחר שהמשיבה לא יכלה לחזור לעבודה ויתרה על זכויותיה הפנסיוניות, יש לפצות אותה על אובדנה. בית המשפט קבע כי אמנם אין תקדים ברור בנושא, אך יש לבחון כל מקרה לגופו. נוכח גילה של המשיבה ואי יכולתה לחזור לעבודה, נגרם לה הפסד משמעותי בכך שוויתרה על זכויותיה הפנסיוניות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי היה על המערער להציג את התקנות הרלוונטיות כראיה, ועל כן לא יכול היה להסתמך עליהן בערעור. עוד קבע בית הדין כי המשיבה לא יכלה באופן סביר להמשיך לשלם לקרן הפנסיה, במיוחד בהתחשב בכך שמעסיקיה לא המשיכו לשלם את שכרה. באשר לערעור שכנגד, הגדיל בית המשפט את הפיצוי שנפסק בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרה וסיוע מאחרים, הוצאות נסיעה והפסדי השתכרות בעבר ובעתיד. עם זאת, יתר עילות הערעור שכנגד נדחו. בית המשפט הורה למערערת לשלם למשיב פיצויים מוגדלים, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.