תלה"מ 57919-05-19

תקציר

פסק דין זה מתאר את החלטותיו של השופט בנוגע למספר תביעות כספיות ומשמורת של שני הצדדים המעורבים בהליך גירושין. באשר למזונות, החליטה השופטת כי אף אחד מההורים לא יחויב בתשלום מזונות לשני, שכן לשניהם פוטנציאל השתכרות שווה והילדים שהו אצל כל אחד מההורים פרק זמן שווה. שני ההורים יישאו בהוצאות הקטינים באופן שווה, כולל חינוך, בריאות ושיעורי נהיגה, עד הגיעו של כל ילד לגיל 21. האב יקבל קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי, בעוד שאר הקצבאות יחולקו שווה בשווה. עוד קבעה השופטת במועד תחילת תשלומי המזונות הזמניים וביטלה את חובת האם לשלם מזונות בסך 300 שקל עבור אחד הילדים. לאחר מכן, דנה השופטת במספר טענות שהעלה כל צד בדבר החרגת נכסים מסוימים ממאזן המשאבים שיש לחלק ביניהם. השופט קבע כי הרכב הרשום על שם האישה, שהיה בבעלותה טרם הנישואין, יוחרג, וכך גם הכספים בחשבונה האישי של האישה, שגם הוא היה בבעלותה לפני הנישואין. השופטת קיבלה את טענת האישה כי הרכב נרכש באמצעות כספים מחשבונה האישי, ולכן היווה תחליף לרכבה הקודם, שגם אותו קיבלה טרם הנישואין. עם זאת, השופטת קבעה כי על האישה לפצות את הבעל בהוצאות בסך 8,193 שקל לאחר עזיבתו את הבית, בניכוי תשלום של 287 שקל עבור חשבון מים. כמו כן נקבעו מספר תשלומים נוספים ששולמו לאחר מועד הפירוד. הצדדים היו מחלקים את שכר טרחתו של המומחה שנתן חוות דעת בתיק. השופטת דחתה גם את תביעת הבעל לדמי שימוש בגין התקופה בה התגוררה האישה בדירה המשותפת הקודמת לאחר עזיבתו, בנימוק שלא הגיש תביעה נפרדת בגין כך והיא לא נכללה בסעדים המבוקשים בתביעה המקורית. מהותית, השופט מצא כי הבעל עזב את הדירה מרצונו וכי האישה לא מנעה ממנו להשתמש בדירה. לבסוף, התייחס השופט לטענות בדבר פגיעה בפרטיות, האזנות סתר ולשון הרע של שני הצדדים ולא מצא צורך לפסוק בהן, אם כי השופט גינה את התנהגות שני הצדדים בעניין זה. כל צד לא התייחס לשני בכבוד. התנהלותם של שני הצדדים לא הייתה ראויה לשבח, והשופט סבר כי התיק היה צריך להיפתר בהסכמה. השופטת קבעה כי על התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 50,000 ₪ בתוך 45 יום. חוות דעת המומחה תעודכן בהתאם לפסק הדין, ומאזן המשאבים יתנהל בהתאם. ניתן היה לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.