רע"א 41815-09-24

תקציר

השופט בחן את בקשת רשות הערעור והחליט כי יש לדון בערעור ולהתקבל על סמך המסמכים שהוגשו בכתב. הם הזכירו את העיקרון הכללי לפיו אין למנוע חילוט ערבות בנקאית אלא אם קיימת תרמית חמורה או נסיבות מיוחדות. עם זאת, הם מצאו כי דרישת המשיב לחילוט נראית בלתי הגיונית בהקשר של העסקה העיקרית וכי המשיב לא הוכיח, ולו לכאורה, כי המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה או כי למשיב יש עילה כלשהי לחילוט. נהפוך הוא, המבקש הביא ראיות המפריכות את טענות המשיב. השופט הביע ספקות לגופה של תביעתו הנגדית של המשיב, מה גם שהמשיב לא העלה כל דרישה כלפי המבקש קודם לתביעת התשלום. הם הדגישו כי טענות המשיב כנגד המבקש חסרות תוכן ואינן נתמכות בראיות, בעוד שהמבקש הפריך אותן לכאורה. לפיכך קבע בית המשפט כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות למנוע מהמשיב לוותר על הערבות. בנוסף, מאזן הנוחות נטה לטובת המבקש, שכן המשיב לא הוכיח כל נזק פוטנציאלי מדחיית החילוט, בעוד שלמבקש נגרם נזק משמעותי למוניטין ולהפסדים כספיים אם הערבות תחולט ללא הצדקה. משכך, ביטל השופט את החלטת בית משפט קמא, הורה על החזרת הערבות למבקש ופסק למבקש הוצאות בסך 20,000 ₪.