בש"פ 1002/13

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב לפני משפט לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בעוד שקצב ההליך העיקרי נגד המשיב נמצא סביר, השאלה המרכזית היא האיזון בין עילות המעצר לבין זכותו של המשיב לחירות. עילות המעצר העיקריות הן עבירות איום והסכנה הפוטנציאלית שהמשיב יפגע בעדים או ישבש את המשפט. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שחששות אלה עשויים להצטמצם עם סיום הדיון בעניינה של התביעה. בהתחשב במורכבות התיק, בבידוד של המשיב ובקשיים בהכנת הגנתו, בית המשפט מוצא כי הארכה של 150 יום אינה מוצדקת. במקום זאת, יוארך המעצר ב-90 יום, או עד למתן פסק דין בתיק בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ע"פ 43665-11-11, המוקדם מביניהם. המשיב נדרש להציע חלופה מחמירה יותר למעצר, הכוללת תנאים מחמירים של מעצר בית, פיקוח אלקטרוני, ריבוי מפקחים, ערבות גבוהה ואיסור מוחלט על מגע עם כל המעורבים בפרשה. הצעה זו תיבחן על ידי שירות המבחן ותוצג בפני בית המשפט בתוך פרק זמן מוגדר. אם עניינה של התביעה יסתיים לפני 90 הימים, יקיים בית המשפט המחוזי דיון כדי לקבוע את התאמתו של המעצר החלופי המוצע. אם יחלפו 90 הימים מבלי לסיים את עניינה של התביעה, תובא הצעת המעצר החלופית בפני בית משפט זה להארכה אפשרית.