בג"צ 2194/21

תקציר

העתירה נדחתה מבלי להורות על תגובה, שכן ככלל, בית הדין אינו משמש כבית דין לערעורים על פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו שמורה למקרים חריגים בעלי טעות משפטית משמעותית או חשיבות ציבורית. טענות העותר, לרבות אלה הנוגעות לנטל ההוכחה, נמצאו כערעוריות בעיקרן ואינן מצדיקות את התערבותו של בית המשפט. זאת ועוד, קבלת קביעתו העובדתית של בית הדין הארצי לעבודה בעניין מספר העובדים בתקופה הרלוונטית הייתה ראויה ומנעה התערבות שיפוטית במקרה זה. גם טענותיה הנוספות של העותרת, כגון החזקת תפקיד ניהולי והיעדר הזדמנות לטעון זאת בבית הדין האזורי, נמצאו חסרות שחר. בית המשפט דחה גם את הטענה כי בתי הדין חרגו מסמכותם, שכן הבירור העובדתי של בית הדין האזורי תמך בהחלטתו ונפל בדרישות הניסיון הניהולי. בשל ממצאים אלה נדחתה העתירה ולא נפסקו הוצאות. החלטה זו התקבלה על סמך המידע הקיים, תוך שמירה על פסיקות הערכאות הנמוכות יותר.