בר"ע 38938-09-21

תקציר

המבקש ביקש להביא ראיות נוספות בתביעת לשון הרע אך נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. הראיות נועדו לבסס קשר בין המשיב לבין פרסום התוכן המכפיש. החלטת בית המשפט התבססה על פרשנות סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע, המאפשר לתובעים להציג ראיות מפריכות לאחר שהנתבע הציג את טענותיהם. בית המשפט טען כי סעיף 18 חל על ראיות הקשורות להגנות הנאשם המנויות בפרק ג' לחוק, העוסק בפרסומים ובהגנות מותרים. מאחר שראיות המבקש אינן נופלות לקטגוריה זו, הגיע בית המשפט למסקנה כי היה מקום להציגן בשלב מוקדם יותר ודחה את הבקשה. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי טענת המבקש מהווה בקשה להגשת תצהיר משלים, הדורש את אישור בית המשפט, אשר לא נעתר בשל עיתוי הבקשה וערכה הראייתי המפוקפק של העדות. משכך, נדחתה הבקשה להבאת ראיות נוספות, והמבקש חויב לשאת בהוצאות המשיב.