ע"ז 26634-09-15

תקציר

מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בהתנגדות לקיום צוואתה האחרונה של גברת מסוימת. הצוואה הורישה את כל רכושה לנכדתה, בעוד ארבע בנותיה נושלו. הבנות טענו כי הצוואה פסולה בטענה שהיא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת של הנכדה ואביה (בנו של המנוח) על המנוח. לטענתם, הבן והנכדה בודדו את המנוחה מן העולם, לרבות מהם, והפעילו עליה השפעה מופרזת, כך שהצוואה אינה משקפת את רצונה האמיתי והחופשי. עוד טענו כי הצוואה היא תוצר של מעורבותם של הנכדה ואביה בעריכתה. פסק הדין בחן בפירוט את נסיבות עריכת הצוואה, את היחסים במשפחה ואת הראיות שהוגשו, לרבות חוות דעת מומחים ועדויות. עלה כי בסמוך למועד עריכת הצוואה התנהלו הליכים משפטיים בנוגע לאפוטרופסות האם, בהם נטען כי הבן בודד את האם באמצעות הנכדה, וכי היא תלויה בהם. בית המשפט בהליכים אלה מינה אפוטרופוס חיצוני לגופה ולרכושה של האם. נמצא כי האם אכן הייתה תלויה בבן ובנכדה, והייתה מנותקת משאר בני המשפחה. הבן והנכדה היו אחראים על כניסתה ויציאתה מהבית, וגם האחרונה נכחה בעת החתימה על הצוואה, בגיל 17. העדה לצוואה העידה כי המנוחה חתמה מבלי שהבינה על מה היא חותמת, ובהשפעת הבן והנכדה. חוות דעת מומחה אף תמכה בטענה כי המנוח לא יכול היה לעמוד בלחצים בעת עריכת הצוואה. בית המשפט קיבל את התנגדות הבנות וקבע כי הצוואה היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת על המנוחה על ידי הנכדה ואביה, ולכן היא פסולה. הבקשה לצו קיום צוואה נדחתה, והמשיב חויב לשאת בהוצאות המתנגדים ובשכר טרחת עורך דין.