עב"ל 51920-09-17

תקציר

לאחר דיון מדוקדק בראיות ובטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, תוך שהוא תומך בהחלטות קודמות ובחוות דעת מומחים. ההנחיות למינוי מומחים רפואיים מחמירות, תוך שימת דגש על מינוי מינימלי כדי למנוע התארכות הליכים שלא לצורך עם דעות שעלולות להיות סותרות. ניתן למנות מומחה נוסף רק אם הממצאים הראשוניים אינם מספיקים להחלטה כוללת או אם המומחה מגלה משוא פנים. במקרה זה, הבקשה למינוי מומחה חדש נדחתה משום שלא עמד בקריטריונים אלה; למערער כבר הוענק מומחה נוסף בתחילה, ושני המומחים, ד"ר אנג'ל וד"ר ברוסקין, הגיעו למסקנות עקביות. חוות דעתו של ד"ר ברוסקין שקלה את כל הנתונים הרלוונטיים, כגון אופי הירידה, ההיסטוריה הרפואית, בדיקות ההדמיה ותנאי העבודה, ושללה כל קשר סיבתי בין תנאי ההעסקה למצבו של המערער – גם לאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לקבלת תשומות עובדתיות נוספות. בית המשפט מסתמך באופן מסורתי על המומחה שמונה לו, אלא אם כן יש סיבה מהותית לסטות. כאן לא נמצאה הצדקה למינוי מומחה שלישי. משכך, אישר בית המשפט את הסתמכותו על חוות הדעת שניתנו על ידי המומחה, דחה את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות המוסד, בסך 4,000 ₪. פסק דין זה ניתן ב-29 באוגוסט 2018 על ידי פאנל שכלל את הנשיאה ורדה וירט-בירץ' ואחרים.