בע"מ 3148/07

תקציר

פסק הדין בתיק זה נסוב סביב בקשתה של המבקשת לערער על החלטות בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את בקשתה להגדלת דמי המזונות בעקבות פרידה מבעלה. בני הזוג נישאו בשנת 1970, ונפרדו בשנת 1994 מבלי להתגרש. המבקש קיבל תחילה דמי מזונות, אך ביקש העלאה בשל מצבו הכלכלי המשופר של הבעל. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה בנימוק שמזונותיה הנוכחיים והכנסתה מיגיעה אישית אפשרו לה לשמור על רמת החיים הזוגית, וטען כי תביעתה הוגשה בחוסר תום לב, שכן היא עיכבה את הליכי הגירושין. בית המשפט המחוזי תמך בקביעה זו, ואישר את ההסתפקות במזונות הנוכחיים שלה ביחס לאורח חייה במהלך הנישואין. לאחר מכן טענה המבקשת כי שגה בית המשפט וטענה כי יש לה זכות למזונות מוגדלים בהתאם לעליית הכנסתו של בעלה, והתנגדה לפרשנות בית המשפט לפיה היא מעכבת את הגירושין. עם זאת, הבקשה נדחתה בסופו של דבר, שכן בית המשפט הגיע למסקנה כי תביעתה לא הוגשה בתום לב וההחלטה משקפת הערכה מקיפה של יחסי הצדדים ונסיבותיהם. בתי המשפט הדגישו כי אין לנתק את שיקולי המזונות מההקשר הרחב יותר של פירוק נישואין והסדרי רכוש, במטרה ליחס הוגן העולה בקנה אחד עם תקנת הציבור תוך שמירה על אורח חייה של המבקשת בהתאם לסטנדרט נישואיה.