פש"ר 6352/09

תקציר

פסק הדין סובב סביב בקשה להכריז על חייב כפושט רגל ולבטל הסכמי ממון מסוימים שנעשו על ידי החייב. תחילה התייחס השופט לסוגיה הפרוצדורלית וציין כי הדיון לא נקבע להכרזת פשיטת רגל, ולכן לא ניתן להכריע בו בהקשר זה. תחת זאת, המוקד הוא בבקשות לביטול חוב המזונות ובהענקת חלקו של החייב בעיזבון למשיב. מוסכם כי הזכויות בעיזבון התחלקו שווה בשווה בין החייב לבין המשיב. השופט דן בחוקים הנוגעים לביטול מענקים שניתנו על ידי חייבים לפני פשיטת הרגל ומגיע למסקנה כי לא ניתן לבטל את הסכם המזונות, שנעשה 17 שנים לפני בקשת פשיטת הרגל. עם זאת, השופט קובע כי הסכם המזונות ופסיקת המזונות שבעקבותיו היו למראית עין בלבד, ונועדו להבריח כספים מנושיו של החייב. מאחר שההסכם לא היה אמיתי, המשיבה אינה זכאית לכל השבה של התשלומים שקיבלה. השופט גם מבטל את חלקו של החייב בעיזבון שהוענק למשיב, שכן הדבר נעשה מתוך כוונה לשלול מנושים את כספם. גם פעולה זו, שהתרחשה פחות מחודשיים לפני צו הכינוס, נחשבת בטלה על פי הפקודה. המשיב חויב לשאת בהוצאות המנהל המיוחד בסך 15,000 ₪. לבסוף, צו המניעה המונע מהמשיבה להיפטר מהנכס יעמוד בתוקפו עד להכרעה בשאלת פשיטת הרגל.