בג"צ 10759/05

תקציר

בית המשפט החליט כי אין עילה להתערב בצו ההפקעה של מקרקעי העותר. השופט ציין כי על ייעוד החלקה כדרך במסמכי התכנון הסטטוטוריים אין עוררין, ועל כן טענת העותר כי הכביש לא ייסלל על החלקה אינה תקפה. כמו כן, דחתה השופטת את טענת העותרת כי נפל פגם בהליך ההפקעה בשל אי אישור תכניות המתאר, והדגישה כי התוכניות אושרו זמן קצר לאחר פרסום צו ההפקעה. השופט דחה גם את הטענה כי מטרתה היחידה של ההפקעה הייתה להתגבר על תביעת העותר לפיצוי בגין השימוש שעשתה מחלקת עבודות ציבוריות בקרקע, שכן ההפקעה בוצעה שנים לפני שסוגיה זו התעוררה. בנוסף, התייחסה השופטת לשיהוי במימוש המטרה הציבורית של ההפקעה, והכירה בכך שבעוד שעל הרשות לפעול במלוא המרץ להגשמת המטרה, קביעת לוח הזמנים לביצוע נתונה לשיקול דעתה של הרשות הציבורית. בהתחשב בכך שהרשות פעלה לקידום מטרת ההפקעה וכי ביטול ההפקעה יגרום לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי, השופט ראה את האינטרס הציבורי כראשון במעלה במקרה זה. עוד ציין השופט כי העותרת לא הוכיחה כל סיבה מעשית מדוע יש לבטל את ההפקעה, מה גם שהעותרת לא חיפשה שימושים חלופיים לקרקע שיתאימו לייעודה. השופט הדגיש כי יש להתייחס לטענות העותר בדבר פיצויי ההפקעה בנפרד ולא במסגרת חוקיות ההפקעה. לבסוף, השופט ציין כי אם מטרת ההפקעה לא תתגשם בעתיד, רשאי העותר להעלות שוב את טענותיו, שכן נטישת המטרה ואי נקיטת הרשות בשקידה עלולה להביא לביטול ההפקעה. עם זאת, לעת עתה, העתירה לביטול צו ההפקעה נעדרת שחר והיא נדחית. השופטת א' ארבל הצטרפה לפסק הדין, הדגישה את האינטרס הציבורי והציעה כי בעתיד ניתן יהיה לשקול סעדים נוספים אם לא תתגשם מטרת ההפקעה.