ערר 9001-01-20

תקציר

הערר, שהוגש על ידי עו"ד יוליה קן דרור, מערער על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים שלא לפצות אותה בגין ירידת ערך הנדל"ן שלה בעקבות אישור תוכנית פיתוח שכנה. התוכנית, שפורסמה בשנת 2016, נוגעת למגרש צמוד לשטחו של דרור ומאפשרת הקמת בניין בן חמש קומות עם חניון תת קרקעי. דרור טוענת כי התוכנית, בכך שביטלה דרישה קודמת לתוכנית איחוד וחלוקה, הפחיתה את ערך הנכס שלה. ועדת הערר, לאחר שמיעת הטענות ובחינת הראיות, מוצאת כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי נגרם לרכושה נזק כתוצאה מהתכנית החדשה. הוועדה מדגישה כי התכנית לא שינתה את מעמדו התכנוני של הנכס או את מאפייניו. כמו כן, הנכס נותר חלק ממתחם איחוד וחלוקה, למרות התוכנית, וביטול החובה לפעול על פי תכנית האיחוד והחלוקה הקודמת אינו מהווה פגיעה. הוועדה גם מטילה ספק ביכולת הפיצוי של הנזק הנטען, וציינה כי הסוגיות שמעלה דרור בנוגע למבנה הנכס ושטחו יימשכו גם עם תוכנית איחוד וחלוקה. מאחר שהמערערת לא הוכיחה קשר סיבתי בין התכנית החדשה לבין הפגיעה הנטענת, ובהתחשב בכך שהנכס שומר על הפוטנציאל התכנוני שלו, קובעת הוועדה כי התכנית אינה מזכה את דרור בפיצוי כלשהו. לפיכך הערעור נדחה. החלטה זו היא סופית, שניתנה על ידי ועדת הערר המחוזית ירושלים, בראשות עמית אופק, בהשתתפות דנית סעדון, ביום 21 בדצמבר 2022.