ב"ל 14680-02-20

תקציר

התובע, טכנאי מכונות המתקן מכשירי חשמל כגון מכונות כביסה ומדיחי כלים, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בדרישה להכיר במצב ברכו כפגיעה בעבודה שנגרמה כתוצאה מאופיו החוזר ונשנה והמאומץ של עבודתו. עם זאת, השופט פסק נגד התובע, תוך שהוא מציין חוסר עקביות בעדותו ואי הוכחת רציפות ותדירות הפעולות הנדרשות לתביעת מיקרוטראומה. השופטת הצביעה על סתירות בדברי התובע, לרבות תפקידו כראש צוות, עבודה בשעות נוספות ומשך התיקונים. גם עדותו של התובע בדבר אופי עבודתו נמצאה מוגזמת ולא קוהרנטית. זאת ועוד, השופטת ציינה כי הדו"חות שהגיש התובע לתמיכה בטענותיו היו חלקיים והעלו שאלות נוספות. כך למשל, דוחות מיקום השיחות כיסו תקופה מסוימת בלבד, ומיקומי השיחות היו מגוונים מאוד, דבר המרמז על כך שנסיעות העבודה של התובע היו בפרקי זמן משתנים, שבמהלכן ברכיו לא היו כל הזמן על הרצפה. השופט מצא כי אין זה סביר שהתובע עבד בתפקיד סטטי במשך תקופות ממושכות, כפי שתואר בעדותו, מה גם שתפקידו כלל גם משימות ניהוליות. גם הרמת חפצים כבדים לא נחשבה לתנועה חוזרת ולכן לא מעידה על מיקרוטראומה. בסיכומו של דבר, גרסתו של התובע לגבי עבודתו כטכנאי לא הייתה משכנעת, והוא לא הצליח להביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. לסיכום, השופט הורה כי כל צד יישא בהוצאותיו והעניק זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, והם יקבלו הודעה על כך.