ת"א 34552-07-15

תקציר

פסק דין זה דן בשתי תביעות ותביעות שכנגד בין א.ב.ק. הנדסה ויבוא יצוא ושיווק בע"מ (IBC), לבין מר שמואל וייס. IBC טענה כי יש לה חוזה עם וייס למיזם משותף, שהרוויח, ו-IBC זכאית למחצית ממנו, בסך 2,988,993 שקל. וייס, לעומת זאת, טען מנגד כי IBC ובעליה, מר וגברת מלק, הונו אותו במיליוני דולרים, ובנק הדואר סייע להם להלבין את הכספים. השופט דחה את טענת IBC, וקיבל את טענתו של וייס כי IBC לא סיפקה ראיות מספיקות להשקעות רווחיות. השופטת קיבלה את תביעתו שכנגד של וייס נגד IBC ומר מלק במלואה, והורתה להם לשלם לוייס 7,242,660 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה שכנגד. השופט קיבל חלקית גם את התביעה שכנגד נגד הגב' מלק, והורה לה להשיב 3,255,440 ₪ ששימשו לרכישת דירות על שמה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. סכום זה הוא חלק מהסכום הכולל שנפסק לוייס. השופט דחה את תביעתו של וייס נגד בנק הדואר וקבע כי וייס לא הוכיח כי הבנק סייע בתרמית או התרשל. עם זאת, השופט פסק לבנק הדואר הוצאות משפט מופחתות מוייס, שכן הבנק האריך את המשפט שלא לצורך.