עת"א 7392-04-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה שהוגשה בפני בית המשפט נגד החלטת ועדת השחרורים לשלול שחרור על תנאי מאסיר שהורשע בעבירות מין בקטין. בעתירה נטען כי יש לבטל את החלטת ועדת השחרורים, שכן היא לא הביאה בחשבון את העובדה שהאסיר לא קיבל כל טיפול בכלא שיפחית את מסוכנותו לחברה. עם זאת, בית המשפט קבע כי ועדת השחרורים פעלה בסבירות ובגבולות החוק. בפסק דין מקיף הכיר בית המשפט בזכותו של האסיר לקבל טיפול ובצורך בתיקון ושיקום כחלק ממטרות הענישה. בית המשפט הכיר בכך ששירות בתי הסוהר סירב בעבר לטפל באסירים שהכחישו את עבירותיהם. עם זאת, היא ציינה גם שינוי שחל לאחרונה בעמדת השב"ס, המאפשרת כיום טיפול בשלילת עברייני מין. למרות שינוי חיובי זה, מצא בית המשפט כי העותר טרם עבר כל טיפול בשל מחלוקת בין שב"ס לבין האסיר בנוגע להשמתו בתוכנית טיפולית. בית המשפט מתח ביקורת על שב"ס שלא כיבד את התחייבותו להעניק טיפול והביע תקווה כי פסק הדין יגרום לשב"ס להרהר בהתנהלותו. עם זאת, השופטים מתחו ביקורת גם על האסיר ועורך דינו על מה שנתפס בעיניהם כחוסר נכונות להשתתף בהליך הטיפולי. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה והדגיש כי החלטת ועדת השחרורים סבירה ועולה בקנה אחד עם החוק. פסק הדין שניתן פה אחד נחתם בקריאה לשב"ס לשקול את החששות שהועלו בפסק הדין, ובפרט בנוגע למתן טיפול לאסירים כמו העותר.