ע"א 505/62

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין תביעה לסכום כספי נגד חברה שפורקה. המערערת פנתה למפרק החברה עם הוכחת חוב, אשר נדחתה בנימוק שהחוב המדובר הועבר ללא תמורה והחברה כבר חדלת פירעון. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת המפרק, אך בית המשפט העליון הפך אותה. בית המשפט העליון קבע כי על המפרק, הפועל בתפקיד שיפוטי, לשקול את הוכחת החוב ולקבוע האם החברה חייבת את החוב המדובר. זאת משום שתפקידו של המפרק הוא לבחון באופן שיפוטי את חובות החברה, ובית המשפט אינו יכול לפסוק במשפט שלא התנהל. יתר על כן, ההליך בפני המפרק הוא הליך שיפוטי, ובית המשפט דן בעניינים שנידונו על ידי המפרק בערכאה הראשונה. בית המשפט העליון הורה למפרק לשקול מחדש את תביעת החוב ולהכריע האם החברה חייבת את החוב, אלא אם כן ימצא פעולות המנוגדות לאינטרסים של הנושים. הערעור התקבל אפוא, והעניין הועבר למפרק בהוראת שעה. השופטים זוסמן ומני הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי תפקידו של המפרק בהערכת הוכחת החוב שונה מבקשות אחרות, וגישת בית המשפט לערעורים שונה בהתאם.