ת"א 23812-03-13

תקציר

פסק הדין דן בשלוש תביעות הנוגעות לזכויות בחלוקת קרקע ברמלה המכונה גוש 5834. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי מר עלי אבו לבן, מבקשת להכיר בזכויות הבעלות שלו בחלקים 1, 7 ו-8 של הגוש, בהתבסס על כך שרכש את הקרקע מאביו בשנת 1976 והחזיק בקרקע למעלה מ-15 שנה. עם זאת, השופט דוחה טענה זו, וקובע כי מר אבו לבן לא הביא ראיות מספיקות לרכישה הראשונית של הזכויות בקרקע על ידי אביו ונסיבות הרכישה מעוררות שאלות רבות. בנוסף, לא הוכח כי החזקתו של מר אבו לבן במקרקעין הייתה בניגוד לזכויות הבעלים הרשומים, כנדרש בחוק. לפיכך, תביעתו נדחית. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי רשות הפיתוח, מבקשת להכיר בזכויות הבעלות שלה בחלקים 2 ו-7 של הגוש, אותן רכשה מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים (ANN) בתמורה לתמורה כמתחייב בחוק. השופט פוסק לטובת רשות הפיתוח וקובע כי די באישור רשות הפיתוח להעברה ובהיעדר ראיות סותרות כדי לבסס את זכויותיה של רשות הפיתוח בקרקע. לבסוף, התביעה השלישית, שהוגשה על ידי חבר הנאמנים של הווקף המוסלמי ברמלה, מבקשת להכיר בזכויות הבעלות שלו בחלקים 1 ו-6 של הגוש, בהתבסס על תעודת שחרור שהונפקה על ידי ANN בשנת 1978. השופט פוסק חלקית לטובת חבר הנאמנים. הם מוכרים כבעלים של חלקה 6 ומתחם קבר מקאם שיח' אלבותיחי הנמצא בתוך חלקה 1, בכפוף לקביעת גבולות המתחם על ידי שמאי שמונה על ידי בית המשפט. יתרת הקרקע בגוש 5834 תישאר בבעלות ה-NEN. ככלל, השופט לא מצא עילה להוציא צו הוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.