ת"פ 12088-04-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: גזר דין ת"פ 12088-04-20 ות"פ 35748-11-23 (מדינת ישראל נ' יצחק)** **א. מבוא והיבטים פרוצדורליים:** גזר הדין ניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ערן צברי) ביום 05.11.2025, במסגרת שני תיקי בית משפט שצירפו. הנאשם, יצחק, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדרי טיעון בכתבי אישום מתוקנים. צירוף התיקים נועד לאפשר התייחסות כוללת לנאשם ולמכלול מעשיו. **ב. הרשעות ועובדות כתבי האישום:** 1. **ת"פ 12088-04-20:** הנאשם הורשע בעבירת תקיפה סתם (סעיף 379 לחוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, ביום 27.12.2019, הנאשם, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, השליך מצת לעבר עובד קיוסק בנתיבות, אשר סירב למכור לו וודקה, ופגע בו בפעם השנייה. 2. **ת"פ 35748-11-23 (התיק המצורף):** הנאשם הורשע במספר עבירות: * **היזק לרכוש (סעיף 452 לחוק העונשין):** הנאשם התפרע בבית הוריו, שם התגורר, ושבר צנצנת קפה מזכוכית על הרצפה. * **הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (סעיף 275 לחוק העונשין):** הנאשם הגיע לתחנת המשטרה בנתיבות וביקש להיעצר. לאחר שנכנס לחדר המעוכבים, התפרע, בעט בדלת התא, גידף ואמר איומים קשים לשוטר אושר סיבוני. בהמשך, במהלך ליווי על ידי השוטר יצחק תורג'מן, נשך הנאשם את השוטר וגרם לו לחבלה. * **איומים (סעיף 192 לחוק העונשין):** הנאשם איים על השוטר סיבוני באומרו "אני לוקח אותך כפרויקט אני אזיין אותך". **ג. שיקולי שיקום והליכים קודמים:** * **בית המשפט הקהילתי:** הנאשם שולב בבית המשפט הקהילתי אך נפלט ממנו עקב אי שיתוף פעולה. * **תסקירי שירות המבחן:** התסקירים תיארו התמודדות ארוכת שנים של הנאשם עם התמכרויות (אלכוהול, סמים, הימורים). היו תסקירים שהצביעו על רצון לשינוי ועל מאמצים לשתף פעולה, אך גם תסקירים שתיארו נסיגה, חוסר עניין בהליך גמילה, הגעה לפגישות תחת השפעת אלכוהול, וחוסר שיתוף פעולה מתמשך. הנאשם אף נכלא, עבר הליך גמילה מוצלח באשפוזית והתקבל לקליטה לקהילה, אך חזר להשתמש בסמים ואלכוהול, ובסופו של דבר נפתח נגדו תיק נוסף. לאור זאת, הומלץ לסיים את ההליך הקהילתי ולהמשיך להליך רגיל. **ד. טיעוני הצדדים לעונש:** * **המאשימה:** הדגישה את הפגיעה בערכים המוגנים (שלמות גוף, ביטחון אישי, קניין, פרטיות, שלטון החוק, ביטחון ואמון בשוטרים), את הפוטנציאל לנזק וסיכון (בשל המצתים), את השפעת האלכוהול, ואת עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל 10 הרשעות קודמות, מאסרים מותנים, וכישלון בהליך הקהילתי. עתרה למתחמי עונש משמעותיים, תוך הפעלת מאסר מותנה במצטבר. * **הסניגור:** טען כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הנמוך. הדגיש את השפעת האלכוהול, ביקש להתעלם מטענות בדבר פוטנציאל נזק מרחיק לכת, וביקש מתחמי עונש נמוכים, הכוללים עבודות שירות. כמו כן, התייחס להליכים השיקומיים החלקיים, לעבודה סדירה, ולהפחתת צריכת האלכוהול. ביקש להפעיל מאסר מותנה בחפיפה. **ה. קביעת מתחם העונש ההולם:** השופט התייחס באופן מקיף לעקרונות קביעת מתחם העונש ההולם לפי סעיף 113 לחוק העונשין, תוך התייחסות לערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירות, מדיניות הענישה, ונסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. 1. **ערכים מוגנים ומידת הפגיעה:** * **הפרעה לשוטר ואיומים:** השופט הדגיש את החשיבות העליונה של הגנה על שוטרים ועובדי ציבור, תוך ציטוט פסקי דין (כמו ברע"פ 5991/13 וברע"פ 5579/10) המדגישים את הפגיעה החמורה בשלטון החוק ובסדר החברתי כתוצאה מפגיעה בנציגי החוק. נסיבות ביצוע העבירות, במיוחד הנשיכה והאיומים, הוגדרו כחמורות מהרגיל. * **היזק לרכוש:** נפגע שלום הבית, תחושת הביטחון של ההורים, ויחסי משפחה. * **תקיפה סתם:** פגיעה בשלוות נפש, ביטחון פיזי ונפשי, שלמות גוף וכבוד. הנסיבות (התקיפה בקיוסק) הוגדרו כ"תופעה קשה שיש לעקור ולמגר". 2. **נסיבות הקשורות בביצוע העבירות:** * העבירות נעשו תחת השפעת אלכוהול, ללא תכנון מוקדם. * הנזק הפיזי והרכושי שנ**גרם** היה מדוד, אך **פוטנציאל הנזק** הוערך כמשמעותי, במיוחד בשל השפעת האלכוהול והסמיכות לאירוע אלים יותר. * השופט דחה את הטענה בדבר אפשרות פיצוץ המצת. 3. **מדיניות הענישה:** * השופט סקר פסקי דין רלוונטיים בנוגע לעבירות של הפרעה לשוטר, איומים, היזק לרכוש ותקיפה סתם, תוך התייחסות למתחמי ענישה שונים (מאסר מותנה, עבודות שירות, מאסר בפועל). הודגש כי לעיתים הפסיקה מחמירה בענישה במקרים של פגיעה בשוטרים. * **החידוש המשמעותי כאן הוא ההתייחסות המפורטת למדיניות הענישה, הכוללת סקירת פסקי דין רבים, וניסיון לגבש מתחם עונש ספציפי למקרה, תוך התייחסות למגוון גורמים.** 4. **קביעת מתחמי העונש:** * **לת"פ 12088-04-20 (תקיפה סתם):** מתחם העונש נקבע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. * **לת"פ 35748-11-23 (התיק המצורף):** מתחם העונש נקבע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. **ו. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (שיקולים לקולא וחומרא):** * **לזכות הנאשם:** הודאה בהזדמנות הראשונה, חיסכון בזמן שיפוטי, תהליך חלקי שעבר בבית המשפט הקהילתי, שהייה מוצלחת באשפוזית, רצון מוצהר להשתקם (כאשר מפוקח). * **לחובת הנאשם:** עבר פלילי מכביד (10 הרשעות קודמות), הרשעה קודמת בעבירות אלימות (16 חודשי מאסר), מאסר מותנה בר הפעלה (6 חודשים), התחייבות להימנע מעבירת אלימות. כישלון בהשלמת ההליך הקהילתי, חזרה לשימוש באלכוהול וסמים, התנהגות שלילית קרוב לגזירת הדין (היעדרויות, הוצאת צו מעצר). * **השפעת הזמן:** הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות (2019 ו-2023) נחשב למשקל מוגבל, שכן עיקר הזמן נועד לטיפול שיקומי שלא צלח. * **שיקולי שיקום:** לאור כישלון ההליך הטיפולי וחזרתו של הנאשם לשימוש, נקבע כי לא ניתן לסטות ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום. **ז. גזירת העונש:** לאחר שקלול כלל השיקולים, השופט גזר את עונשו של הנאשם באופן הבא: 1. **שישה חודשי מאסר בפועל.** 2. **הפעלת מאסר מותנה:** ארבעה חודשים מתוך המאסר המותנה בן 6 חודשים (מת"פ 18853-01-20) יופעלו במצטבר לעונש המאסר בתיק זה, ויתרת המאסר המותנה תרוצה בחופף. 3. **סה"כ מאסר שירצה הנאשם: 10 חודשי מאסר בפועל.** 4. **מאסרים מותנים נוספים:** * 6 חודשי מאסר על תנאי (ל-3 שנים, יופעל אם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע או תקיפת שוטר). * 3 חודשי מאסר על תנאי (ל-3 שנים, יופעל אם יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, איומים, או הפרעה לשוטר). 5. **הפעלת התחייבות:** הפעלת התחייבות בסך 2,000 ₪ (מת"פ 18853-01-20), לתשלום בחמישה תשלומים חודשיים. 6. **פיצוי לנפגע העבירה:** 1,000 ₪, לתשלום בחמישה תשלומים חודשיים. **ח. חידושים ונקודות משפטיות מרכזיות:** * **שילוב הליכים והשלכות:** המקרה מדגים את חשיבות שיתוף הפעולה המלא בהליכים טיפוליים, במיוחד בבית המשפט הקהילתי. כישלון בהליך שיקום, למרות התנסות באשפוזית, הוביל להחמרה בעונש. * **החשיבות של הגנה על אנשי חוק:** גזר הדין מדגיש באופן מפורש את מגמת ההחמרה בענישה בעבירות המופנות כלפי שוטרים, כפי שמשתקף גם בפסיקה של בית המשפט העליון. התייחסות ספציפית לנשיכת השוטר כמחמירה את נסיבות ביצוע העבירה. * **פוטנציאל נזק לעומת נזק בפועל:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לפוטנציאל הנזק שנוצר, גם אם הנזק הפיזי או הרכושי בפועל היה מוגבל. * **עבר פלילי והשפעתו:** הדגשת העבר הפלילי המכביד של הנאשם, כולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות, והפעלת מאסר מותנה, כמגדילים את הצורך בהרתעה. * **היעדר התייצבות לעבודות שירות:** השופט הצטער על כך שהנאשם לא התייצב אצל הממונה על עבודות השירות, שכן הדבר מנע שיקול של ריצוי עונש בדרך זו, דבר שעלול היה לאפשר המשך הוכחה במסלול חיים נורמטיבי. * **התנהגות בסמוך לגזירת הדין:** התנהגותו של הנאשם (היעדרויות, צו מעצר) נתפסה כהשלכה של האפשרות שעמדה בפניו להימנע ממאסר בפועל. **לסיכום,** גזר הדין משקף איזון בין נסיבות ביצוע העבירות, חומרתן, עברו הפלילי של הנאשם, והצורך בהגנה על שלטון החוק וביטחון הציבור, לבין שיקולים מסוימים של שיקום שלא צלחו. ההתייחסות המעמיקה לפסיקה קיימת ולמדיניות הענישה, יחד עם ההדגשה על הגנה על אנשי חוק, מהווים היבטים משפטיים מרכזיים בפסק הדין.