ע"א 737/23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה ייצוגית נגד טמבור פולימרים בע"מ. בתביעה נטען כי מוצר השליכט האקרילי של טמבור נמכר בטענה כי הוא עומד בדרישות איכות מסוימות לפי תקן 1731, בפרט בכל הנוגע לרגישות למים, כמפורט בסעיף 2.3.1, אך לכאורה אינו עושה זאת. בית המשפט המחוזי במרכז אישר את התביעה הייצוגית, ופסק לטובת התובעים בנושא הסעד הכספי, עליו ערערה טמבור. ערכאת הערעור, לאחר ששמעה את הצדדים, הציעה המלצה ליישב את הערעור בעניין הסעד הכספי. ההצעה קובעת כי הסעד הכספי יוגדר כהפרש בין ערכו בפועל של המוצר לבין ערך המוצר לו עמד בתקן הרלוונטי. שני הצדדים הסכימו להצעה זו, ועל כן דחתה ערכאת הערעור על יסודותיה האחרים ועל בקשת רשות הערעור. עוד מובהר בפסק הדין כי דחיית בקשת רשות הערעור אינה מעידה על חוות דעת לגופן של הטענות שהוצגו, והצדדים יכולים להעלותן במשפט התובענה הייצוגית העתידי. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי כותרת תובענה ייצוגית אינה מתאימה לתביעת נזקי האוטונומיה, בהתחשב באופי הפגיעה. לבסוף, מאחר ששני הצדדים הסכימו להצעה, לא נעשה צו להוצאות. פסק דין זה יינתן סופית החל מיום 2.1.2024.