ת"א 37529-03-13

תקציר

התובע והנתבע, שהם קרובי משפחה ובעלים משותפים של מבנה והמקרקעין הסובבים אותו, הגישו תביעה ותביעה שכנגד זה בגין עבודות בנייה שבוצעו בנכס. התובעת טענה כי עבודות הנתבעת פגעו במבנה ובשטח משותף, וביקשה צו מניעה קבוע להשבת הנכס למצבו הקודם, וכן סעד כספי. הנתבע, שהכחיש את הטענות, ביקש צו הריסה לעבודות הבנייה הבלתי חוקיות לכאורה של התובע ופיצוי כספי בגין נזקים. בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להמשיך בעבודותיו, שכן לא קיבל היתר בנייה. בית המשפט אף הורה לשני הצדדים להשיב את השטח המשותף למצבו הקודם, כאשר כל אחד מהם נשא במחצית מהעלויות המשוערות (14,375 ש"ח כל אחד), שכן שניהם תרמו לנזק. התובע הורשה לבצע את העבודות הנדרשות, אך רק לאחר קבלת היתר הבנייה הנדרש. בית המשפט נעתר חלקית לתביעתה שכנגד של הנתבעת, והורה לתובע להרוס את כל העמודים שלא אושרו על ידי ועדת התכנון המקומית, בתוך 12 חודשים, אם לא יקבל היתר כדין עבורם. החלטת הוועדה בדבר הכשרת המבנה הקיים של התובעת ותוספותיה תקבע את תוקפו של צו זה. בית המשפט דחה את יתרת התביעה שכנגד, לרבות בקשות הנתבע לפיצוי כספי בגין נזקים נטענים, שכן לא הביא ראיות מספיקות. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, שכן בית המשפט מצא כי שניהם נגרמו להם הוצאות מיותרות וניהלו הליכים ללא היתר כדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 29.4.18.