ה"פ 2317/03

תקציר

הסוכנות היהודית הגישה תביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל, בית נחמיה וקיבוץ מגל. הסוכנות מבקשת לרשום משכנתא על זכויות החכירה של בית נחמיה ומגל עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית, כדי להבטיח את השקעותיה ביישובים חקלאיים אלה. הסוכנות חכרה זה מכבר משבצות קרקע מהמינהל, שהועברו לקהילות במסגרת חוזים משולשים, שגם בהם הייתה מעורבת הסוכנות, שחודשו מדי שלוש שנים. המשיבים מבקשים להתרחק מהסכמים משולשים אלה ולחתום על חוזים בילטרליים ישירים עם המינהל. הסוכנות מסכימה עם המהלך אך מעוניינת לרשום משכנתאות להבטחת השקעותיה, אך המינהל סירב והציע לעשות זאת רק אם יוכח שהקהילות חייבות כסף לסוכנות. לטענת הסוכנות, השקעותיה, לרבות מענקי תשתיות והלוואות, הלוואות לדיור והלוואות לאמצעי ייצור, לא נפרעו במלואן. עם זאת, הנתבעים טוענים כי בית נחמיה פרעה את כל חובותיה לסוכנות וכי מטרת החוזים המשולשים הייתה לסייע לקהילות עד להשגת עצמאות כלכלית. ברגע שתושג מטרה זו, החוזים אמורים להיות מוחלפים בחכירות ישירות בין המינהל לבין הקהילות, ללא מעמד חוקי לסוכנות. בית המשפט קובע כי מעמדה של הסוכנות הוא של חוכר זמני, ותפקידה לתמוך בקהילות עד להקמתן. עם זאת, ההגבלות והחובות שהוטלו על הקהילות בתקופה זו הופכות למיותרות ומכבידות, במיוחד לאחר שהקהילות פרעו את הלוואותיהן לסוכנות. כמו כן, המשכנתא המבוקשת על ידי הסוכנות אינה כדאית שכן היא אינה מבוססת על תאריך או התחייבות ספציפיים, ולא ניתן להטיל חיובי נצח. לפיכך, בית המשפט דוחה את בקשת הסוכנות לצו מניעה זמני וקובע כי תפקידה של הסוכנות מוגבל לתמיכה בקהילות במהלך הקמתן. השקעות הסוכנות, הכוללות מענקים והלוואות, אינן התחייבויות נצחיות, ותביעות הסוכנות משנות את המצב הקיים. בית המשפט מציע כי אם יוכח כי הלוואות כלשהן לא נפרעו, ניתן יהיה לרשום משכנתא להבטחת תשלומים ספציפיים אלה. ההחלטה משבחת את תפקידה של הסוכנות בבניין הארץ ואת תרומתה למפעל ההתיישבות הציוני, אך מדגישה כי תפקידה זמני. הסוכנות מחויבת לשלם לכל אחד מהמשיבים 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, הצמדה וריבית על פי החוק.