ת"ט 33523-09-24

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של בתי המשפט במקרה של שטר חוב. המבקש ביקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, או לחילופין לבית משפט השלום בראשון לציון. עם זאת, בית המשפט קבע כי הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט בו הוגשה הבקשה להוצאה לפועל, בהתבסס על סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 108(א) ו-108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל. על פי הוראות אלה, כאשר מוגשת התנגדות לקיומו של שטר המכר, נכנסות לפעולה תקנות סדר הדין האזרחי, המחליפות את חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו. בית המשפט פירש גם את תקנות ההוצאה לפועל המתוקנות (2018) ככאלה שלא התכוונו לשלול מהתובעים את הפררוגטיבה לבחור בין חלופות בתקנות סדר הדין האזרחי לגבי רשות מקומית. בנוסף, צוין כי אם קיים הסכם סמכות שיפוט בין הצדדים, יש להגיש את התביעה לבית המשפט המוסכם, בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. במקרה הספציפי נקבעה תניית השיפוט בשטר החוב כמקבילה, וניתנה לתובע האפשרות להגיש את התביעה במקום המוסכם או לבחור בבתי משפט המוסמכים לפי תקנה 7. מאחר שהתובע בחר להגיש את הבקשה להוצאה לפועל בבית המשפט הנוכחי, הבקשה להעביר את הדיון לתל אביב או לראשון לציון נדחתה, והרשות המקומית נענתה לבית המשפט בו הוגשה הבקשה. בית המשפט אף החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בגישתם הקיימת של בתי המשפט המחוזיים בעניין זה.