בש"פ 8102/10

תקציר

בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו של המערער לחקירה בחשד למעשים מגונים ועבירות נוספות עד ליום 7.11.2010, ודחה בקשה לאיסור פרסום שמו. המערער ערער על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר נדחה, מה שהוביל לערעור נוסף בבית המשפט העליון. לאחר עיון בחומר הראיות, דחה שופט בית המשפט העליון את הערעור, והסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי קיימת עילה מספקת לעצור את המערער ואין צורך באיסור פרסום. השופט הדגיש את החשיבות של אי שיבוש חקירות והחרגת איסורי פרסום, במיוחד במקרים של עבירות מין שבהם המודעות הציבורית יכולה לסייע באיתור מתלוננים פוטנציאליים נוספים. בהחלטה, העולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים, הודגשה כי הזכות לעיון בראיות קיימת לאחר הגשת כתב אישום וכי טענת המערער בדבר תלונת סרק נראית מופרכת. בהיעדר סיבה להאמין כי טעו הערכאות הנמוכות, דחה שופט בית המשפט העליון את הערעור, תוך שמירה על תוקפו של צו המעצר ופרסום שמו של המערער.