דב"ע נו/204 - 3

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים לטובת ג'לאל מזאטם, שעבד בעמותת קריית נוער מספטמבר 1986 עד דצמבר 1990. מזתם דרש מההתאחדות פיצויי פיטורים והפרשי שכר עם פיטוריו, אך נדחה בטענה שלא המציא את אישורי העבודה הנדרשים. בית הדין האזורי הורה להתאחדות לשלם למזתם פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עד שכר מינימום וריבית, מה שהוביל את ההתאחדות לערער. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. נקבע כי ההתאחדות יזמה את סיום העסקתה של מזתם, מה שהופך אותה לפיטורים ולא לתסכול חוזי. כמו כן, ההתאחדות לא הצליחה להפריך את טענתה של מזתם בדבר אי קבלת שכר מינימום, והחלטת בית הדין האזורי בעניין הפרשי שכר ופיצויי פיטורים התבססה על ראיות משמעותיות. משכך, בית המשפט העליון לא ראה עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה, תוך פסיקת הוצאות למזתם.