ת"א 27281-02-14

תקציר

בית המשפט החליט כי על התובע להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבעים, במידה והתביעה תידחה. החלטה זו מבוססת על שיקול דעתו של בית המשפט כמפורט בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שמטרתה למנוע תביעות סרק. השופט משקלל את סיכויי הצלחת התביעה, שבמקרה זה קלושים, אל מול הסיכון שהתובע לא ישלם את הוצאות הנתבעים. סיכויי ההצלחה הנמוכים של התובע מבוססים על הפרטים הלא ברורים והלא מספקים בתביעתו, כמו גם על חוסר ההצדקה בטיעוניו כנגד הנתבעים. בנוסף, פשיטת הרגל של התובע והעיכוב הרב בהגשת התביעה פועלים נגדו. השופט בוחן גם את הזכות החוקתית לפנות לערכאות ואת התנהלות התובע, לרבות הימנעותו מלהסביר את השיהוי. סכום הערבות נקבע על 50,000 ₪ לנתבעת 2 ו-30,000 ₪ לנתבעת 3, שהם כ-1.2% עד 0.7% משווי התביעה, בהתחשב בפטור החלקי שקיבל התובע מתשלום האגרה. הנאמן של עיזבון פשיטת הרגל רשאי לשקול מתן הערבות, בידיעה שכל זכייה תלך לקרן כינוס הנכסים. התובע יצטרך להחליט אם כדאי לו לגייס את הכספים או לזנוח את התביעה. החלטה זו אינה מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הבקשה, בהתחשב בנסיבותיו האישיות. הערבויות אמורות להיות מופקדות עד 5.5.16, והשופט קבע תזכורת לכך. ההחלטות בבקשות הנתבעים להליכים מקדמיים ודחיית התביעה בגין הפרת צווי בית משפט יידונו לאחר קבלת הערבויות.