ע"א 9344/04

תקציר

במקרה זה הגיש המבקש, יחד עם שניים נוספים, ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק ההגבלים העסקיים, בנימוק שהיא התיישנה. הערעור נדחה לאחר שהמערערים משכו את תביעתם מרצונם החופשי על סמך עצת בית המשפט, ובכך חסכו הוצאות נוספות. בהמשך ביקש המבקש לבטל את פסק הדין בהסכמה, בטענה לאי ידיעת שינוי חקיקה חדש שהתיר הגשת תובענות ייצוגיות לאחר הטעיית העסקה, שהתגלתה זמן קצר לאחר פסק הדין הראשוני. המבקש טען כי שינוי משפטי זה מבטל את הסדר הפשרה המקורי. עם זאת, המשיב עמד על סופיות פסק הדין המקורי, וטען כי השינוי החקיקתי היה ספקולטיבי בעת הגשת הערעור, וטעות ביחס לאירועים עתידיים אינה מצדיקה ביטול. המערערת גם ציינה עיכוב בתשלום הוצאות על ידי המשיב כעילה לביטול פסק הדין, אשר האחרון הפריך כבלתי מבוסס. לאחר בדיקה נקבע כי בעוד שהעילות החוזיות עשויות להצדיק ביטול, אין די באופיין הספקולטיבי של ההנחות כדי לבטל את פסק הדין. בית המשפט סבר כי בדרך כלל יש לדון בעניינים אלה בבית המשפט הפרוצדורלי ולא בערכאת הערעור, במיוחד כאשר יש צורך בבחינת ראיות. פסק הדין הדגיש את היעילות השיפוטית ואת ההלימה הפרוצדורלית, וקבע כי אין סיבה משכנעת המצדיקה סטייה מהפרקטיקה המקובלת. בסופו של דבר, חויב המבקש בתשלום שכר טרחה, תוך הדגשת עמדת בית המשפט בדבר קיום סופיותם ושלמותם של פסקי דין מוסכמים המונעים נסיבות חריגות ומבוססות.