רע"ב 6965/11

תקציר

טענת המשיב היא כי דין הבקשה לדחיית התיק ראוי שכן הוא חל רק על מצבו הספציפי של המבקש ואינו מעלה עניין בעל חשיבות ציבורית מעבר למקרה זה. בנוסף, גם אם היו שוקלים את הדברים לגופו של עניין, לא היה מקום לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתבסס על חוות דעת של גורם מקצועי שסבר כי רמת הסיכון של המבקש גבוהה. בקשת הערעור מוגבלת לנסיבותיו הפרטניות של המבקש ואינה מציגה שאלה עקרונית בעלת השלכות רחבות. כתוצאה מכך, היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, והיא מוגבלת רק לעובדות הספציפיות של המקרה. גם תחת מבחן מרחיב לבקשות מסוג זה, עדיין יש לדחות את הבקשה. אין זכות מוחלטת לאסיר לקבל חופשה מהכלא, שכן מדובר בהטבה שבשיקול דעת המוענקת על ידי הרשויות המוסמכות. בקבלת החלטה זו, על הרשויות לאזן בין ביטחון הציבור, ביטחון האסיר וחשיבות היציאה לשיקום. כמו כן, כאשר מדובר באסירים שהורשעו בעבירות מין, הזהירות מחייבת הערכת מסוכנות מעודכנת. במקרה זה, הגוף המקצועי מב"ן העריך את רמת המסוכנות של המבקש וקבע כי נשקפת ממנו סכנה משמעותית ואין לאפשר לו לצאת לחופשה. בתי המשפט הכירו במומחיותו של מב"ן בתחום זה, ולהמלצותיו ניתן משקל משמעותי. מאחר שאין טעמים מהותיים לסטות מהמלצת מב"ן במקרה זה, והמבקש דוחה את הצורך בטיפול כלשהו תוך סיכון גבוה לפגיעה חוזרת, בקשת הערעור נדחית.