ת"א 8661/06

תקציר

פסק הדין מתאר תביעה שהגיש אזרח שנמנע ממנו לעלות על טיסה מחיפה לאילת. התובע, ערבי ישראלי, טען כי הגיע לשדה התעופה מבעוד מועד, אך עבר בידוק ביטחוני אינטימי וכבודתו נבדקה. בינתיים, מכונת הרנטגן בשדה התעופה הייתה תקולה. כתוצאה מהבדיקה, נמנע מהתובע לעלות לטיסה, מה שגרם לו להחמיץ את חופשתו המתוכננת. התובעת טענה כי רשות שדות התעופה (הנתבעת מס' 1) התרשלה בכך שלא דאגה להתקנת מכשיר רנטגן לשעת חירום ודרשה פיצוי בגין עוגמת נפש והפסדים כספיים. הנתבעת מס' 2, ארקיע, ביצעה את הבידוק הביטחוני, ואילו הנתבעת מס' 3, ישראייר, מכרה לתובעת את כרטיס הטיסה. פסק הדין מסכם את טענות הצדדים ומדגיש את הרגישות והמורכבות של הבידוק הביטחוני בשדות התעופה. השופטת מציינת כי היעדר מכונת רנטגן מתפקדת הובילה למצוקתה של התובעת ומגיעה למסקנה כי רשות שדות התעופה לא נקטה אמצעים סבירים בכך שלא הייתה ברשותה מכונת גיבוי. השופט מדגיש את חשיבות האיזון בין צרכי הביטחון לבין מזעור הפגיעה בנוסעים. נמצא כי רשלנות הרשות גרמה לאי יכולתו של התובע לעלות לטיסה והורתה לרשות שדות התעופה לפצות את התובע בסך 10,200 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורך דין. עוד קבע השופט כי סעיף החסינות שבחוק הביטחון אינו חל על מקרה זה, שכן רשלנות הרשות לא הייתה קשורה להפעלת הסמכויות המוקנות בחוק האמור. לבסוף נדחתה התביעה נגד ארקיע וישראייר, שכן לא הייתה להן שליטה על הבידוק הביטחוני, והשופט לא מצא ראיות לכוונת זדון או לאפליה.