עת"מ 61714-02-15

תקציר

בית המשפט החליט לפסול את התצהיר שהגיש העותר מאחר שאינו עומד במתכונת הנדרשת הקבועה בתקנה 5(ג) לסדרי הדין. לפיכך, העתירה, שאין לה תצהיר תקף, תידחה מטעמים פרוצדורליים. עם זאת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לדון לגופה של העתירה. על פי חוק חופש המידע, סעיפים 9(ב)(3), 9(ב)(4) ו-9(ב)(6) פוטרים מידע מסוים מגילוי. בית המשפט פירש סעיפים אלה וקבע כי המידע המבוקש אינו נופל בתחומם. באופן ספציפי, המונח "משא ומתן" בסעיף 9(ב)(3) מתייחס למשא ומתן לפני התקשרות ואינו כולל אינטראקציות כלליות בין האזרחים לבין הרשות. סעיף 9(ב)(4) נוגע לדיונים פנימיים בין עובדי הרשות הציבורית, מה שאין כן כאן. כמו כן, הפרטים הנזכרים בסיכום הדיונים, לרבות ארץ המקור לרכישות הרכב של העותרת ומידע כללי על רישום רכב, אינם מהווים מידע מסחרי או כלכלי שגילויו עלול לגרום נזק משמעותי. בית המשפט הסתמך על מומחיותה של הרשות המשיבה בקביעה זו. משכך, העתירה, המבקשת לחייב את חשיפת סיכום הדיונים, נדחית. העותר חויב לפצות כל אחד מהמשיבים בהוצאות בסך 7,500 ש"ח, וניתן עיכוב ביצוע של 15 יום שיאפשר לעותר לערער על ההחלטה אם יחפוץ בכך.