עע"מ 8283/11

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בשל שיהוי ניכר בהגשת העתירה, כ-16 שנים לאחר פרסום התוכנית. בית המשפט קבע כי התנהלות המשיבים הייתה כדין, והעותרים לא פעלו בהקדם. קיים שיהוי סובייקטיבי מצד העותרים, שכן הם לא הגישו את העתירה עם היוודע דבר קיומה של התוכנית, אלא הגישו עתירה בעילות שונות שנה לאחר מכן. בנוסף, קיים גם עיכוב אובייקטיבי, בהתחשב בכך שהמצב השתנה עם הזמן, כאשר תושבים רבים מסתמכים על התוכנית ותוכניות נוספות מתבססות עליה. בית המשפט מדגיש את חוקיות התכנית ומציין כי העותרים לא הציגו כל חוות דעת מומחה שתתמוך בטענותיהם. בית המשפט מבין אמנם את מצוקתם של העותרים, אך מדגיש כי המשיבים התנהלו כראוי וכי העותרים לא ניצלו את ההזדמנות לבחון את התכנית קודם לכן. בית המשפט מציע למשיבים לשקול לפצות את העותרים בגין הנזק שנגרם, דבר שהמשיבים הסכימו לעשות. השופט א' פוגלמן והשופט י' עמית מסכימים עם פסק הדין שניתן על ידי השופט א' רובינשטיין.