מ"ת 39325-12-21

תקציר

המשיב, שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו מספר עבירות נשק וחבלה, ביקש להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. הבקשה נדחתה בנימוק כי קיימות ראיות מספיקות לביסוס כתב האישום וכי זכויותיו של המשיב בחקירות לא נפגעו במידה שתצדיק פסילת ראיות. השופט הסכים עם התביעה. הראיות כללו תמלילי שיחות בין המשיב לחוקרים, וכן שיחות טלפון שהואזנו בסתר. השופט קבע כי טענותיו של המשיב בדבר הפרת זכויות – קרי, אי הזהרתו, כדין ואי יידוע בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין – אינן משכנעות. המשיב נחקר והוזהר מספר רב של פעמים, ואף התייעץ עם עורך דין במהלך החקירות. השופטת הדגישה כי זכויותיו של המשיב לייעוץ משפטי ולקבלת ייעוץ משפטי הולם נותרו בעינן, וכי כל הפרה לא הייתה מהותית עד כדי פגיעה משמעותית במשקל הראיות. זאת ועוד, ה"הבטחות" שהבטיח המודיע באשר לעונש הצפוי למשיב, ניתנו לאחר שהמשיב כבר הפליל את עצמו. השופט הגיע למסקנה כי די בתשתית הראייתית לכתב האישום, וכי פגמים כלשהם בחקירה אינם מצדיקים הארכת מעצר. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.