ע"פ 1069-03-15

תקציר

ערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בעניינו של אדם שהואשם במספר עבירות הקשורות לניסיון פריצה. המערער הורשע בניסיון פריצה לדירת מגורים, בהחזקת כלי פריצה ובאיומים על הדיירים, אך זוכה מאשמת היזק לרכוש בזדון. בית המשפט הפרוצדורלי גזר על המערער 27 חודשי מאסר בפועל. המערער טען כי יש לבטל את ההרשעה באיומים מאחר שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להתגונן מפני אישום זה, והוסיף וערער על חומרת העונש. המשיב, לעומת זאת, סבר כי החלטות בית המשפט הפרוצדורלי הן בהרשעה והן בגזר הדין צריכות לעמוד בעינן. ערכאת הערעור קבעה כי קביעותיה העובדתיות של הערכאה הפרוצדורלית היו סבירות וכי המערערת אכן איימה על התושבים. עוד מצא בית המשפט כי למערער ניתנה הזדמנות להתגונן מפני האישום באיומים במהלך המשפט. לפיכך, הערעור על פסק הדין נדחה. בהתייחסה לגזר הדין, הסכימה ערכאת הערעור עם הערכת בית המשפט הפרוצדורלי ולא מצאה עילה להתערב. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, ובפרט את איומי התושבים במברג, ואת עברו הפלילי העשיר של המערער עם 34 עבירות קודמות. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי העונש שהוטל, לרבות המאסר על תנאי המצטבר, היה סביר ועולה בקנה אחד עם עקרונות גזר הדין. משכך, נדחה גם הערעור על חומרת העונש, ופסק דינה של הערכאה הפרוצדורלית התקבל במלואו.