ב"ל 46305-05-25

תקציר

ב"ל 46305-05-25 בית הדין האזורי לעבודה באר שבע **תאריך:** 29 בספטמבר 2025 **כבוד השופטת, סגנית הנשיא:** רחל גרוס **המערער:** המוסד לביטוח לאומי **המשיב:** שאול סלם **נושא:** ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בנוגע לקביעת נכותו של המשיב. **הרקע העובדתי:** המשיב, מר שאול סלם, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") אשר הכיר בפגימותיו כ"פגיעות בעבודה": תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ביד שמאל, תסמונת תעלה קוביטלית ביד ימין, ואפיקונדיליטיס (דלקת המרפק) דו-צדדית. ועדה רפואית לעררים מיום 18.10.2022 קבעה למשיב נכות צמיתה משוקללת בשיעור 18.78%, הכוללת: CTS ביד שמאל - 5%, פגיעה בעצב האולנרי ביד ימין - 5%, ומרפק טניס דו-צדדי - 10%. בשנת 2023, הגיש המשיב תביעת החמרת מצב, בצירוף "אישור החמרה" מיום 27.7.2023, שבו צוינה החמרה בכאבים עקב CTS מימין והחמרה בכאבי המרפקים דו"צ. ועדה רפואית מדרג ראשון, שדנה בתביעת ההחמרה, קבעה ביום 11.1.2024: * **מרפק טניס:** אין החמרה. * **CTS ביד שמאל:** חלה החמרה, נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10%. * **פגיעה בעצב האולנרי:** נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף מותאם. * **CTS ביד ימין:** נדחתה בטענה שאין קשר סיבתי לאירוע, וכי הפגימה לא הוכרה על ידי פקיד התביעות ואינה פגימה מוסבת. הנכות הצמיתה המשוקללת שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון עמדה על 27.1%, החל מיום 14.8.2023. על החלטה זו הגיש המוסד ערר לוועדה רפואית לעררים, בטענה שהוועדה מדרג ראשון דנה ב-CTS ביד שמאל ללא אישור רופא תעסוקתי המתאים, בניגוד לנוהל. ועדת העררים, ביום 23.4.2025, שמעה את הצדדים ודחתה את ערר המוסד, תוך שהיא מותירה את החלטת הוועדה מדרג ראשון על כנה. הוועדה אף הפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (נכות מונעת) באופן מלא. **טענות המערער (המוסד לביטוח לאומי):** 1. **חוסר סמכות לדון ב-CTS שמאל:** הוועדה שגתה בכך שדנה בפגימת CTS ביד שמאל, אף שלא ניתן לגביה אישור החמרת מצב כדין. לפי פסיקת בית הדין הארצי (הלכת זוגייר), הוועדה מנועה מלדון בפגימה שאישור ההחמרה אינו עוסק בה. 2. **צורך באישור החמרה חדש:** גם אם הפגימה ביד שמאל הוכרה בעבר, יש להגיש תביעה חדשה בצירוף אישור החמרה מתאים להוכחת החמרה. 3. **פעולה כ"חותמת גומי" וללא בדיקה קלינית:** הוועדה לעררים אישרה את החלטת הוועדה מדרג ראשון ללא בדיקה קלינית עצמאית, כפי שנדרש. כמו כן, אף הוועדה מדרג ראשון לא ערכה בדיקה קלינית של יד שמאל, והממצאים אינם ברורים לגבי איזו יד נבדקה. 4. **קביעת נכות ללא בסיס:** הוועדה מדרג ראשון קבעה נכות בשיעור 10% עבור CTS שמאל לפי סעיף 4(ב) הדורש "פגיעה בעצב MEDIANUS, הפרעה תפקודית קלה - כיפוף אצבעות בדרגה 4/5", אך לא ערכה בדיקת כח גס ולא ציינה ממצאים כאלה. **טענות המשיב (שאול סלם):** 1. **פרשנות שגויה להלכת זוגייר:** פרשנות המוסד להלכת זוגייר צרה מדי. אישור ההחמרה משמש כ"אשרת כניסה", אך לוועדה סמכות לקבוע על ממצאיה שלה. 2. **פרשנות מרחיבה לאישור ההחמרה:** הוועדה רשאית לפרש באופן מרחיב את אישור ההחמרה ולא להיצמד אליו באופן דווקני. 3. **הגיוני וברור מפרוטוקול:** ניתן להבין בבירור מפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון כי השורה השנייה בממצאי הבדיקה מתייחסת ל-CTS ביד שמאל, והעובדה שהוועדה שללה קשר סיבתי ביד ימין מחזקת זאת. 4. **המוסד לא חלק על ממצאי הבדיקה:** בערר שהגיש המוסד, הוא לא חלק על עצם קיום הבדיקה של יד שמאל או על הממצאים, אלא רק על סמכות הדיון ללא אישור רופא תעסוקתי. 5. **סמכות ושיקול דעת הוועדה לעררים:** לוועדת העררים סמכות לדון בכל חוליי הנפגע, ואין היא מחויבת לבצע בדיקה קלינית מחודשת כאשר הערר הוא משפטי בלבד ואין מחלוקת על הממצאים. **המסגרת הנורמטיבית:** * **סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי:** בית הדין הדן בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מוסמך לדון בשאלות משפטיות בלבד. * **תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה):** דיון מחדש בדרגת נכות אפשרי לאחר שישה חודשים, ובלבד שרופא מוסמך אישר בכתב החמרה או פגימה חדשה, וכי ההחמרה/פגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה. * **תכלית אישור ההחמרה:** משמש כ"אשרת כניסה" לוועדה, אך הוועדה היא בעלת הסמכות הבלעדית לקבוע אם אכן חלה החמרה. * **הלכת זוגייר:** 1. הוועדה תידרש רק לפגימות המפורטות באישור ההחמרה. 2. יש ליתן "פרשנות מרחיבה" לאישור ההחמרה אם לפגימה שנכתבה יש השלכה ישירה על פגימה נוספת. 3. אם הוועדה כבר דנה וקבעה ממצאים מעבר לאישור ההחמרה, אין לראות בכך בהכרח פגם משפטי, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. **דיון והכרעה:** בית הדין האזורי לעבודה באר שבע קיבל את עמדת המשיב ודחה את ערר המוסד לביטוח לאומי. 1. **בדיקה קלינית של יד שמאל:** נקבע כי מלשון פרוטוקול הוועדה מדרג ראשון, ובפרט הפירוט בשלוש שורות נפרדות, עולה בבירור כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית של יד שמאל (CTS) וציינה את ממצאיה. השלילה המאוחרת של קשר סיבתי ליד ימין מחזקת את המסקנה כי יד שמאל כן נבדקה. 2. **טענת המוסד בערר:** המוסד לביטוח לאומי בעררו התמקד אך ורק בסוגיה המשפטית של סמכות הוועדה לדון ב-CTS שמאל ללא אישור מתאים, ולא טען כי הוועדה מדרג ראשון לא בדקה את יד שמאל או קבעה נכות ללא ממצאים. הדבר מצביע על כך שגם המוסד סבר בשעתו כי יד שמאל נבדקה. 3. **יישום הלכת זוגייר:** בית הדין קבע כי יש ליישם את העיקרון השלישי בהלכת זוגייר – "במקרים שבהן הוועדה כבר דנה וקבעה ממצאים מעבר לקבוע באישור ההחמרה, אין לראות בכך בהכרח פגם משפטי המביא לביטול החלטתה, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו". במקרה זה, הוועדה מדרג ראשון כבר בדקה את יד שמאל, פירטה ממצאים וקבעה החמרה, תוך שהיא דוחה קשר סיבתי ליד ימין (שכן הוכרה רק בימין). מדובר בהחמרה של פגימה מוכרת. 4. **פרשנות מרחיבה ושיקול דעת הוועדה:** לאור העובדה שהמשיב לא חלק על ממצאי הבדיקה והנכות, ובהתחשב בכך שההחמרה היא של פגימה מוכרת, בית הדין איפשר פרשנות מרחיבה לאישור ההחמרה. כמו כן, הוועדה לעררים נימקה מדוע אין מקום "טכני" לשלול את הממצאים ולחייב את המבוטח להתחיל הליך חדש, דבר שנמצא ראוי. 5. **"חותמת גומי":** נדחתה טענת המוסד כי הוועדה פעלה כ"חותמת גומי". נקבע כי הוועדה לא הייתה מחויבת בבדיקה קלינית מחודשת, כאשר הערר היה משפטי בלבד ונטען רק על חריגה מסמכות, ללא מחלוקת על ממצאי הבדיקה. **מסקנה:** לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים. הערר נדחה. אין צו להוצאות.