ע"פ 4230/99

תקציר

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי צברי, קאסם ומוחמד אשמים בהתנהגות אלימה שהביאה למותו של הקורבן, מר ג'ורג' חורי. ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי באשר להשתלשלות האירועים שהובילה למותו של מר חורי חולצו באופן סביר מעדויות שונות ומראיות אובייקטיביות. בית המשפט מצא גם קשר סיבתי עובדתי בין מעשיהם האלימים של המערערים לבין מותו של מר חורי, למרות טענותיהם לספק סביר. חוות הדעת של המומחים תמכו במסקנה כי ההתרגשות והמצוקה הנפשית שנבעה מהתקיפה גרמו לאי ספיקת הלב של מר חורי. באשר ליסוד הנפשי הנדרש להריגה, קבע בית המשפט כי לקאסם וסברי הייתה מודעות סובייקטיבית לאפשרות לגרום למותו של מר חורי בשל ידיעתם על בריאותו הרופפת והתנהגותו האלימה. עם זאת, בעניינו של צברי נמצא ספק סביר, שכן הקשר שלו לאירוע היה עקיף יותר, והוא לא היה שותף לאותה ידיעה כמו קאסם. במקום זאת, סברי ומוחמד הורשעו בתקיפה בנסיבות מחמירות ובהסגת גבול, שהייתה להם הזדמנות סבירה להתגונן מפניה במשפט. עונשם של קאסם ומוחמד אושר, ואילו סברי נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי למשך 18 חודשים.