הפ"ב 54002-11-13

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוך שנפתר באמצעות בוררות, ובמרכזו תוקפן של עסקאות פדיון מניות. הבורר פסק תחילה כי העסקאות בטלות ומבוטלות בשל פגם מהותי, והורה על החזרת המניות לתובעים. עם זאת, התובעים ביקשו להציג ראיות נוספות ועתרו לסילוק הבורר, בטענה למשוא פנים. בית המשפט, בהתאם לסטנדרט המשפטי לפסילה, בחן האם קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים או לדעה קדומה הקובעת את התוצאה. לאחר שבחן את דברי הבורר, הגיע בית המשפט למסקנה כי היו לה דעות קדומות ולא סביר שתשנה את עמדתה, למרות שפירש את פסיקתו הקודמת של בית המשפט באופן שונה מהמתוכנן. הדבר הוביל לקביעה כי הבורר אינו כשיר להמשיך ולפקח על התיק. לפיכך אושרה בקשת התובעים לסילוק הבורר, והדיון הועבר לבורר אחר לשלב השני של הבוררות. לצדדים ניתנה האפשרות להסכים הדדית על בורר חלופי עד למועד שנקבע, או שבית המשפט ימנה אחד. בנוסף, חויבו המשיבים לפצות את המבקשים בגין הוצאותיהם המשפטיות.