ע"א 72625-03-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב עסקת נדל"ן של מכירת בית עם חריגות בנייה. המוכר, סאלם, היה מודע לאי-סדרים אך נמנע מלגלות אותם לקונה, אדהמי. החוזה כלל סעיף הרואה בסאלם אחראי להכשרת החריגות. בית משפט קמא מצא כי שני הצדדים היו להוטים להשלים את העסקה והפרו את חובת תום הלב. סאלם היה מודע לאי-סדרים אך המשיך במכירה, ואילו אדהמי ניסח סעיף מעורפל המטיל אחריות בלתי מוגבלת על סאלם. בית המשפט לערעורים הסכים עם ממצאיו של בית משפט קמא, וקיבל כי אי גילויו של סאלם וניסוח הסעיף על ידי אדהמי מהווים חוסר תום לב. משכך, דחה בית הדין לערעורים את הערעורים ואישר את החלטת בית משפט קמא. היא הטילה על סאלם את האחריות להפרת החוזה והורתה להם לשלם לאדהמי את הפיצוי המוסכם של 10% מהתמורה החוזית. בית המשפט קיבל גם את קביעתו של בית משפט קמא בדבר עלות הכשרת חריגות הבנייה בסך 150,000 ₪ וקבע כי הסכמת הצדדים למינוי עד מומחה מחייבת. יתר על כן, בית המשפט לערעורים תמך בהחלטתו של בית משפט קמא בעניין הודעת צד ג' נגד עורך דינו של סאלם, לבר, שלא גילה את חריגות הבנייה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו, והערבויות היו אמורות להיות מוחזרות.