ע"פ 6973/06

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת שהרשיע את המערער בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. העובדות אינן שנויות במחלוקת: בליל 13-12 בפברואר 2004 יודו אבנים לעבר מכוניות שחלפו בסמוך לביתו של עלי עדנאן בכפר טובא-זנגריה. שוטרים עצרו את המערער ואת עלי עדנאן, שעמדו בסמוך לביתו של עלי. עניינה של התביעה הסתמך על עדויות השוטרים, ובפרט השוטר פיטוסי, שטענו כי ראו את המערער מיידה אבנים, וכן על עדויות המתלוננים, שטענו כי המערער ועלי עדנאן יידו אבנים לעבר רכבם. ההגנה הציגה גרסה שונה, וטענה כי המערער ועלי חפים מפשע, וכי האבנים יודו על ידי אחיו של עלי במהלך ויכוח. בית משפט קמא הרשיע את המערער, והביא אותו להגיש ערעור זה. המערער חולק בעיקר על ממצאיו העובדתיים והמהימהיים של בית משפט קמא. עם זאת, ערכאת הערעור מתערבת בממצאים אלה רק במקרים חריגים. לאחר בחינת חומר הראיות, אינו מוצא בית המשפט סיבה לסטות ממסקנותיו של בית משפט קמא, אשר עוגנו בראיות. גרסת התביעה, שהתבססה על עדויות השוטרים, הייתה ישירה ומפלילה, ואילו גרסת ההגנה לא הייתה עקבית ומלאת סתירות. זאת ועוד, גם טענותיו של המערער בדבר מחדלי חקירה וספק סביר אינן משכנעות. הכשלים הנטענים אינם עולים כדי שלילת ההגנה הראויה מהמערער, וגרסת ההגנה נעדרת סבירות ועקביות. בית המשפט דוחה גם את בקשת המערער להביא ראיה חדשה, שכן היא אינה עומדת בתנאים הנדרשים. ככלל, הערעור לוקה בחסר, ובית המשפט מסכים עם פסק דינו של בית משפט קמא. מוצע למערער לדחות את הערעור, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מתקבל.