עש"א 38252-05-12

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: תיק זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכויות בדירה הממוקמת ברחוב הגלבוע 44 בעפולה. המערערים, ח.ח. בן דוד, התקשרו בהסכם עם חברת נתיב לרכישת הדירה ורשמו הערת אזהרה. בתוך כך, גם המשיבים הפורמליים, ח.ח. נחמיאס, רכשו את אותה דירה מנתיב וקיבלו הלוואה מבנק עם דיסקונט, המובטחת במשכנתא ובמשכון שנרשם לטובת הבנק. כאשר התברר כי נתיב ביצע עסקאות תרמית הנוגעות לדירה, הגיש נחמיאס תביעה, שהובילה לקביעה של בית המשפט המחוזי כי זכויותיו של בנק דיסקונט בדירה קודמות לאלה של בן דוד. בן דוד ערערה על החלטת רשם ההוצאה לפועל, בטענה כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו קובע את זהות הנכס באופן ברור וכי אין לאפשר לבנק לפדות את הדירה ישירות מבלי לרשום תחילה משכנתא. עוד טענו כי הבנק לא שילם את שכר הטרחה הנדרש בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בנק דיסקונט, המשיב, טען כי החלטת בית המשפט המחוזי ברורה וכי פסק הדין בעניין שטיינמץ, שעליו השתמש בן דוד, אינו חל במקרה זה. בית המשפט דחה את ערעורו של בן דוד, ואישר את החלטת רשם ההוצאה לפועל. נקבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אכן ביסס את זהות הנכס וכי הלכת שטיינמץ והחריגים לה אינם חלים, שכן הסכם המכר בין נחמיאס לנתיב היה חוזה תרמית שנועד להונות את הבנק. כמו כן, האגרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל שולמה בהתאם לחוק. כך, פסק בית המשפט לטובת בנק דיסקונט, והתיר לו להמשיך במימוש המשכון ולעמוד על זכויותיו העליונות בדירה, תוך ויתור על צו להוצאות בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה.